המשבר הכלכלי העולמי (1929) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.138.201.229 (שיחה) לעריכה האחרונה של EranBot |
הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 8:
"השפל הגדול" היה המשבר הממושך והקשה ביותר בתולדות [[ארצות הברית]]. השפל החל כבר באמצע שנת [[1929]], עוד לפני נפילת הבורסה, ונמשך למעלה מעשור, עד כניסת ארצות הברית למלחמה ב[[מלחמת העולם השנייה]]. השפל הכלכלי הגיע לשיאו בשנת [[1933]], עם צניחה של שישים אחוז ב[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי הגולמי]] וירידה של 80 אחוז בתוצר התעשייתי, [[אבטלה]] בגובה של 25 אחוזים ולמעלה מ־9000 [[פשיטת רגל|פשיטות רגל]] של [[בנק]]ים.
עם פרוץ המשבר ניסה ממשל [[הרברט הובר|הובר]], הנשיא החדש (נבחר בסוף [[1928]]) להתמודד עם הבעיה באמצעות הסכמים עם חברות גדולות לשמירה על גובה השכר בעינו ומניעת פיטורים, הורדה חדה של הריבית על כל האגרות לטווח קצר, דבר שהביא להוזלה ניכרת בעלות ההלוואות ושורה של צעדים [[פיסקלי
הקו האקטיבי שנקט הובר נמשך לאורך כהונתו, כשהוא מקצין והולך עם הזמן עם צעדים כמו כינון חוקי מכסים חריפים, איסור על הגירה, הקמת רשויות שיקום שהעבירו סכומי ענק לבנקים וחקלאים והורדות נוספות בשיעור הריבית (שהיה 0.7 אחוז בממוצע על כל סוגי האגרות בסוף שנת 1932). בשנת [[1931]], אחרי התמוטטות [[תקן הזהב]] באירופה ואחר כך בעולם כולו החריף המצב עוד יותר, ובמחצית השנייה של שנת [[1932]] החלה ארצות הברית מתדרדרת במהירות, כאשר גם הצעדים החריפים ביותר של הובר אינם מצליחים למנוע עוד את הצניחה בשכר, הגידול באבטלה ואובדן האמון המחריף במערכת הבנקאות ובממשל האמריקני.
שורה 14:
הכלכלן [[ברנרד לונדון]] כתב בשנת [[1932]] מסמך בשם '''סיום המשבר הכלכלי באמצעות [[השבתה מתוכננת]]''', בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ובו הוא הציע לחוקק חוק התיישנות מתוכננת מראש לכל מוצרי הצריכה, כדי לעודד את הכלכלה ולספק עבודה להמונים המובטלים{{הערה|London (1932) Ending the depression through planned obsolescence.pdf}}.
המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו, שהייתה בקווים כלליים המשך של מדיניות הובר, עם הקצנת הצעדים, לא הניבה תוצאות משמעותיות מבחינה כלכלית, ובשנת [[1937]] צנחה ארצות הברית שוב למשבר חריף כמעט כמו זה של תחילת
▲המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו, שהייתה בקווים כלליים המשך של מדיניות הובר, עם הקצנת הצעדים, לא הניבה תוצאות משמעותיות מבחינה כלכלית, ובשנת [[1937]] צנחה ארצות הברית שוב למשבר חריף כמעט כמו זה של תחילת [[1933]].
ארצות הברית יצאה מן המשבר, לבסוף, עם הצטרפותה ל[[מלחמת העולם השנייה]], שסיפקה את התנאים שהובר ורוזוולט לא הצליחו לספק: ירידה חריפה בשכר וברמת החיים ותעסוקה מלאה.
שורה 25 ⟵ 24:
בריטניה סבלה ממגבלות קשות בגמישות כוח העבודה, תוצר של כוחם של איגודי העובדים, שלא אפשרו הורדה משמעותית בשכר. הפתרון נמצא בשנת [[1931]] בדמות התנתקות מתקן הזהב. ההתנתקות הביאה לצניחה דרמטית בשער השטרלינג ובעקבות זאת לצמצום מצבת החובות של המדינה (שעמלה במשך שנים לשכנע מדינות להחזיק רזרבות בשטרלינג) ולהורדה משמעותית ביותר בעלות העבודה והמחייה. נוסף על כך, נקטה הממשלה צעדים לריסון חריף של התקציב והוצאות הממשלה, בלי לפנות לערוץ של פרויקטים של עבודות ציבוריות ובלי ליצור גרעונות תקציביים.
המשבר הסתיים למעשה בשנת [[1935]], כאשר התוצר הגולמי חזר לרמתו משנת [[1929]] ובשנת [[1937]] היה גבוה ממנו ב־24 אחוז. האבטלה ירדה בהדרגה עד לשיעור של עשרה אחוז בשנת
==גרמניה==
בעקבות תבוסתה של [[גרמניה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והסקנציות שהוטלו עליה ב[[חוזה ורסאי]] הייתה גרמניה נתונה במצב כלכלי רעוע. כלכלת [[רפובליקת ויימאר]] הוכתה בהיפר-אינפלציה בשנים [[1923]]
עם פרוץ המשבר הכלכלי בארצות הברית, לא ניתן היה להמשיך ולגלגל את ההלוואות נמוכות הריבית ורפובליקת ויימאר החלה לקרוס. באמצע שנת [[1931]], כאשר חתמה גרמניה על הסכם איחוד מכסים עם [[אוסטריה]], דרשה צרפת משתי המדינות להשיב לה את הלוואותיהן ובתגובה נטשו שתי המדינות את [[תקן הזהב]] ולמעשה שמטו את חובותיהן. במצב זה, לא יכלה גרמניה לגייס הון כלשהו ובהיעדר אפילו אפשרות לסחור עם קולוניות, התמוטטה הכלכלה הגרמנית.
שורה 42 ⟵ 40:
==יפן==
המשבר הכלכלי ב[[ארצות הברית]] השפיע גם על יפן. מספר המובטלים עלה, חסרו חומרי גלם ומזון. יפן הביטה בקנאה על [[מנצ'וריה]], שהייתה שייכת ל[[סין]] ובה היו [[מחצב
בראשית שנות ה־30, גבר כוחו של הימין ה[[לאומנות|לאומני]] ו[[מילטריזם|המילטריסטי]] ביפן. הקצינים הזוטרים רצו במהפכה אלימה, הדחת הקצינים הבכירים ותפיסת השלטון. הם טענו שבאמצעות הכיבושים יפן תחלץ מהמשבר הכלכלי והחברתי בו היא מצויה. בעקבות זאת פלשה יפן למנצ'וריה.
==פולין==
המצב ב[[פולין]] לפני המשבר היה רע מכיוון שהייתה ארץ חקלאית מובהקת שכשבעים אחוזים מאוכלוסייתה התפרנסו מחקלאות, אך רוב האדמות היו שייכות לאיכרים בודדים ושאר האזרחים לא הצליחו לספק את צורכי משפחתם, בנוסף לכך שיטות העיבוד היו נחשלות, המיכון היה רק בראשיתו ורבים מן האיכרים היו שרויים במצוקה כלכלית. יתר הכלכלה של פולין הייתה מבוססת על הפקת אוצרות הטבע אך כלכלה זו הייתה תלויה במדינות אחרות (בעיקר בחבל [[שלזיה עילית]] שהועבר מגרמניה), חלק גדול מהרווחים עבר למשקיעים החיצוניים, תלות זו מסבירה מדוע הורע המצב הכלכלי של פולין עם פרוץ המשבר הכלכלי.
==צרפת==
שורה 58 ⟵ 54:
המשבר שהחל בשנת [[1931]] הגיע לשיאו בשנת [[1932]], עם אבטלה בשיעור של 15 אחוז וירידה של 25 אחוז בתוצר התעשייתי. הממשלה הצרפתית בראשות [[אנדרה טרדיה]], שעלתה אותה שנה, הציבה כסיסמת מסע הבחירות את האיום ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] והמשיכה לדבוק במדיניות הקודמת, למרות תביעות משמאל להגדלת ההוצאות והטבות אחרות.
צרפת סבלה, עם זאת, מחוסר יציבות כרוני במערכת הפוליטית, שהוביל לשינויים תכופים בממשל ולרמה גבוהה של אי וודאות, כולל כינון משטרים סמי-פשיסטיים כמו "[[החזית העממית (צרפת)|החזית העממית]]" ב-[[1936]]
<!-- הוסתר וצריך להיות מוסר כיוון שאין לו רלוונטיות כלל לנושא הערך.
למרות ניצחונה במלחמת העולם הראשונה, המצב הכלכלי ב[[צרפת]] היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר בעולם של שנת [[1929]] ומחירה הכבד של המלחמה. צרפת איבדה עד מהרה את הלכידות הפנימית, שהביאה עמה המלחמה, והמאבק בין גורמים מנוגדים ובין מפלגות שונות שאפיין את [[הרפובליקה השלישית]] נמשך במלוא עוזו, כאשר זרם הרסני ותבוסתני, הרואה בגרמניה של [[היטלר]] לא יריב שיש להתמודד עמו, אלא כוח שיש להצטרף אליו, החל להפוך לבעל השפעה ממארת ב[[ממשל]] וב[[צבא]]. צבא צרפת התחפר מאחורי מכשול מלאכותי ענק הקרוי [[קו מאז'ינו]], והתבצר מבחינה רעיונית בשמרנות, אשר לא עמדה בקו אחד עם ההתפתחויות ה[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], שאיפשרו [[מלחמת בזק]] הנעזרת ב[[טנק
-->
שורה 72 ⟵ 67:
סיבה חשובה אחת להתאוששות הייתה עליית השלטון הנאצי בגרמניה, שהביאה לחידוש ייבוא עפרות הברזל משוודיה. במהלך שנות השלושים הוכפלה תפוקת עפרות הברזל השוודית לצורך בניין מכונת המלחמה הגרמנית.
סיבות חשובות יותר היו הצעדים שננקטו לפתרון המשבר. נקודה חשובה אחת הייתה הימנעות של הממשלה מהגדלה ניכרת של ההוצאות. הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב־1931 בפחות מאחוז, ב־1932 ב-9 אחוז, ב־[[1933]] ב-19 אחוז והורידה אותן ב־10 אחוז ב־[[1934]]. האינפלציה הייתה שלילית בין השנים
בעקבות ההתאוששות מהמשבר החלה שוודיה לכונן מגוון צעדים לאבטלה וביטוח, בעיקר בתחום העבודה והפנסיה.
שורה 80 ⟵ 75:
==אוסטרליה==
[[
[[אוסטרליה]], שכלכלתה הייתה תלויה מאוד בייצוא, במיוחד של חומרי גלם כמו [[צמר]] ו[[חיטה]], נחשבת לאחת המדינות המערביות שספגו את המכה הקשה ביותר יחד עם קנדה וגרמניה. האבטלה הגיעה לשיא של 29% ב-1932, שעור האבטלה מהגבוהים בעולם. היו בה גם מקרים של [[מרי אזרחי]], במיוחד ב[[סידני]].
==הערות שוליים==
| |||