הבדלים בין גרסאות בדף "ליצנים (אופרה)"

נוספו 138 בתים ,  לפני 5 שנים
עולה המסך. להקת השחקנים הנודדת של קאניו (הוא "פליאצ'ו", דמות בהצגה שפירוש שמה "ליצן"), מגיעה לכפר קטן על מנת להציג בפני תושביו [[קומדיה]]. קאניו הולך בלווית מספר חברים לשתות במסבאה. אחד האיכרים בבדיחותא מזהיר את קאניו לבל ישאיר את נדה, אשתו, לבדה עם טוניו, שכן כוונותיו אינן טהורות, קאניו, מגיב לכך ברצינות גמורה ומזכיר להם שהחיים אינם כמו בהצגה. טוניו, שנשאר עם נדה, אכן חושק בה ומתוודה בפניה על אהבתו. זו לועגת לו ומשלחת אותו מעליה, אך טוניו הולך ומתלהט בתשוקתו. לבסוף, משמנסה הוא לנשקה מצליפה היא בפניו בשוט. טוניו נשבע לנקום בה ועוזב את המקום. או אז מגיע סילביו, בן הכפר ומאהבה של נדה. סילביו מפציר בנדה לעזוב את קאניו ולברוח עמו. השניים מחליטים כי הערב יבוא סילביו להצגה ואז יברחו. טוניו מצותת מן הצד והולך למסור את המידע לקאניו, אשר מגיע ומפתיע את השניים; סילביו חומק מקאניו חיש קל, וזה האחרון מתרה בנדה לגלות לו את שמו של המאהב. משזו מסרבת קאניו עובר לאיומים על חייה, אך שאר חברי הלהקה מזכירים לו כי ההצגה עומדת להתחיל. קאניו שבור הלב שנשאר לבדו על מנת להתלבש שר את ה[[אריה (מוזיקה)|אריה]] המפורסמת "vesti la giubba", בה מקונן הוא על מר גורלו של הליצן האמור לבדר את הקהל גם כאשר לבו שבור.
 
ההצגה מתחילה, וקאניו משתמש בעלילתה, הדומה דמיון מפליא לחייהם, על מנת להמשיך ולנסות לגלות את שמו של המאהב. כשהקהל מבין כי אין מדובר עוד בהצגה, כבר מאוחר מדי; קאניו דוקר את נדה, וכשסילביו נזעק להצילה, נרצח אף הוא בידי הבעל הזועם. טוניו (או קאניו) פונה אל הקהל ואומר: "La commedia è finita" (הקומדיה הסתיימה). במקור משפט זה יועד לטוניו, אך נוצרה מסורת שעל פיה קאניו הוא המכריז על תום ההצגה.
 
במקור משפט הסיום נועד לטוניו, אך נוצרה מסורת שעל פיה קאניו הוא המכריז על תום ההצגה. היו גם גרסאות שבהן קאניו הוא גם זה שמציג את עצמו בפני הקהל בפתיחת ההצגה.
 
== קטעים מפורסמים מתוך האופרה ==
משתמש אלמוני