ליצנים (אופרה)
ליצנים (באיטלקית: Pagliacci) היא אופרה בשתי מערכות מאת רוג'רו ליאונקוואלו לליברית פרי עטו של המלחין. הופעת הבכורה של האופרה התרחשה ב"תיאטרו דאל ורמה" במילאנו ב-21 במאי 1892 תחת שרביטו של המנצח ארטורו טוסקניני. אופרה זו נחשבת לאחד מ"עמודי התווך" של זרם הווריזמו באופרה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין | רוג'רו ליאונקוואלו |
| לבריתן |
רוג'רו ליאונקוואלו  |
| תאריך יצירה |
1891 |
| סוגה | אופרה דרמטית |
| שפה | איטלקית |
| מספר מערכות | 2 |
| זמן התרחשות העלילה | חג "מנוחת אוגוסט" (ה-15 באוגוסט) בסביבות השנים 1865–1870 |
| מקום התרחשות העלילה | כפר בקלבריה סמוך למונטאלטו |
| תפקידים | |
  | |
מקור ההשראה לעלילה ברצח שאירע בקלבריה בשנות ילדותו של לאונקוואלו. השופט במשפטו של הרוצח היה אביו של ליאונקוואלו.
עלילת האופרה עושה שימוש בדמויות המוכרות של הקומדיה דל'ארטה ובכך יוצרת במערכה השנייה "הצגה בתוך הצגה". אלמנט זה קיים גם באופרות אחרות, בהן "אריאדנה בנקסוס" מאת ריכרד שטראוס.
במשך שנים רבות היה נהוג, מפאת קוצרה היחסי של האופרה, להציגה יחד עם האופרה "אבירות כפרית" מאת פייטרו מסקאניי (בת המערכה האחת). שתי אופרות אלה מייצגות היטב את רוח הווריזמו הן בסיפור העלילה שלהן, והן בטכניקת ההלחנה. כיום האופרה מוצגת עם אופרות קצרות נוספות כגון אופרות מה"טריטיקו" מאת פוצ'יני, או לעיתים מוצגת לבדה.
אופרה זו נחשבת לאחד מנכסי צאן הברזל של האופרה והיא מועלית דרך קבע על בימות האופרה בעולם. "ליצנים" אף זכתה להקלטות רבות, בהן ההקלטה של בית האופרה לה סקאלה בניצוחו של הרברט פון קאראיין (עם הזמרים קרלו ברגונצי, ג'ואן קרלייל (אנ'), ג'וזפה טדאי, אוגו בנלי ורולנדו פנראי). הקלטה היסטורית זו משווקת בסדרת "הקלטות המופת המקוריות" (Legendary recordings - the originals) של חברת דויטשה גרמופון.
עלילת האופרה
עריכההאופרה פותחת טרם עולה המסך; אל הבמה עולה טוניו המחופש כטדאו (דמותו בהצגה, מאוחר יותר באופרה) ומציג עצמו בפני הקהל. "אני הפרולוג", אומר טוניו, וממשיך בהקדמה לסיפור העלילה. בהקדמה זו מספר הוא, בין היתר, מהן כוונותיו של המחבר בסיפור עלילה זה ובבחירתו בשיבה אל דמויות ה"קומדיה דל'ארטה" הישנות והנשכחות. על פי הטקסט, המחבר מעוניין להביא אל הקהל סיפור נוגע ואמיתי של דמויות אמיתיות, מעין "פיסת חיים", לדבריו. בפרולוג זה ליאונקוואלו שוטח בפני קהל המאזינים מעין "מניפסט של הווריזמו".
עולה המסך. להקת השחקנים הנודדת של קאניו (הוא "פליאצ'ו", דמות בהצגה שפירוש שמה "ליצן"), מגיעה לכפר קטן על מנת להציג בפני תושביו קומדיה. קאניו הולך בלווית מספר חברים לשתות במסבאה. אחד האיכרים בבדיחותא מזהיר את קאניו לבל ישאיר את נדה, אשתו, לבדה עם טוניו, שכן כוונותיו אינן טהורות, קאניו, מגיב לכך ברצינות גמורה ומזכיר להם שהחיים אינם כמו בהצגה. טוניו, שנשאר עם נדה, אכן חושק בה ומתוודה בפניה על אהבתו. זו לועגת לו ומשלחת אותו מעליה, אך טוניו הולך ומתלהט בתשוקתו. לבסוף, משמנסה הוא לנשקה מצליפה היא בפניו בשוט. טוניו נשבע לנקום בה ועוזב את המקום. או אז מגיע סילביו, בן הכפר ומאהבה של נדה. סילביו מפציר בנדה לעזוב את קאניו ולברוח עמו. השניים מחליטים כי הערב יבוא סילביו להצגה ואז יברחו. טוניו מצותת מן הצד והולך למסור את המידע לקאניו, אשר מגיע ומפתיע את השניים; סילביו חומק מקאניו חיש קל, והליצן מתרה בנדה לגלות לו את שמו של המאהב. משזו מסרבת, קאניו עובר לאיומים על חייה, אך שאר חברי הלהקה מזכירים לו כי ההצגה עומדת להתחיל. קאניו שבור הלב שנשאר לבדו על מנת להתלבש שר את האריה המפורסמת "vesti la giubba" (לבש את התחפושת), בה מקונן הוא על מר גורלו של הליצן האמור לבדר את הקהל גם כאשר לבו שבור.
ההצגה מתחילה, וקאניו משתמש בעלילתה, הדומה דמיון מפליא לחייהם, על מנת להמשיך ולנסות לגלות את שמו של המאהב. כשהקהל מבין כי אין מדובר עוד בהצגה כבר מאוחר מדי: קאניו דוקר את נדה, וכשסילביו נזעק להצילה נרצח אף הוא בידי הבעל הזועם. אחד הליצנים פונה לקהל המבוהל ומכריז: "!La commedia è finita" (הקומדיה הסתיימה). משפט זה במקור נועד לטוניו (שגם דיבר אל הקהל בתחילת ההצגה), אך בהמשך נוצרה מסורת שעל פיה קאניו הוא זה שאומר אותו.
קטעים מפורסמים מתוך האופרה
עריכה- "?Si può" - הפרולוג לאופרה (טוניו בלבוש טדאו)
- "!Son qua" - מקהלת איכרים
- "Un tal gioco" - אריה (קאניו)
- "Stridono lassu" - אריה (נדה)
- "Nedda! Silvio, a Quest'ora" דיאלוג ודואט (נדה, סילביו)
- "Recitar... Vesti la giubba" מונולוג ואריה. הקטע המפורסם ביותר באופרה. (קאניו)
- "!Ohe! Ohe! Presto" - מקהלת איכרים
- "O Colombina" - סרנדה (פפה בתפקיד ארלקינו)
- "...No, Pagliaccio Non Son... Sperai" אריה בשני חלקים (קאניו)
קישורים חיצוניים
עריכה
- ליצנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הטקסט המלא של האופרה, karadar
אנריקו קרוזו בביצוע Vesti la giubba מתוך "ליצנים", סרטון באתר יוטיוב
