ארון קבורת אשמונעזר השני – הבדלי גרסאות

הסרקופג התגלה בנקרופוליס של מעמַע'ארתארַת אבלון ( שפירושו המערה של אפולו) ב-20 בפברואר 1855 על ידי אֶמֶה פֶּרְטִייה (Aimé Péretié) מזכיר הקונסוליה הצרפתית בביירות. הנקרופוליס נמצא בגבעה סלעית, ליד שכונת [[עין אל-חילווה]]. במקום חצובים קברים ומערה. הסרקופג התגלה בקבר שעומקו 2 מטר. גודל הסרקופג הוא 2.40 מטר אורך, ו-1.20 מטר רוחב. מכסה הארון הוא בדמות המלך כשראש הסרקופג הוא דמוי אדם (אנתרופואיד) בעל זקן עם פנים מחייכים, בעיצוב בסגנון מצרי.{{הערה|שם=אריאל|עורך [[אלי שילר]], '''קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ - לבנון''', [[הוצאת אריאל]], 1983, עמ' 183-182}}. הסרקופג היה ללא שלד בתוכו שנשדד כבר לפני כן. באתר נאספו שן, חתיכת [[לסת]] ועצם אדם.

הסרקופג נרכש על ידי [[אונורה תאודוריק ד'אלבר דה לואין]] {{אנ|Honoré Théodoric d'Albert de Luynes}} שתרם אותו למוזיאון הלובר. בעקבות גילוי הסרקופג, רכש פרטייה כל שטח מע'ארת אבלון והסביבה. השטח נחפר על ידי משלחת מדעית שנלוותה ב-1860 לחיל המשלוח הצרפתי, שנשלחה על ידי [[נפוליאון השלישי]] לסייע ל[[מארונים]] במלחמתם ב[[דרוזים]].{{הערה|שם=אריאל}}