ארון קבורת אשמונעזר השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
== הכתובת ==
[[קובץ:Yafo-museum-4090.jpg|ממוזער|שמאל|העתק הכתובת במוזיאון יפו לעתיקות]]
על גבי מכסה הסרקופג מופיעות 22 שורות של כתובת הידועות בשם KAI-14. הכתובת נכתבה בשפה ה[[שפות כנעניות|כנענית]] פיניקית, כתובות ב[[אלפבית פיניקי]]. הכתובת מציינת את המלך שקבור בתוך הסרקופג ומזהירה אנשים שלא להפריע את מנוחתו. בנוסף לכתובת הזאת, הופיעה כתובת קצרה יותר, בקצה החיצוני של התיבה, הכוללת שש שורות וחלק משורה שביעית, הכתובת מעתיקה חלק מהטקסט של 22 השורות, כתובת זאת רשומה באותיות יפות וסימטריות יותר.{{הערה|שם=גרן}}
השפה שבה משתמשת הכתובת היא ניב [[שפות כנעניות|כנעני]] המזכיר [[עברית מקראית]]. הכתובת מופיעה בצידו הקדמי של הסרקופג. בכתובת המקורית אין רווחים בין המילים. הכתובת מתוארכת לשנת 451 לפנה"ס שהיא שנת מותו של אשמונעזר. תחילת שלטונו הייתה בשנת 465 לפנה"ס, והוא מלך 14 שנים. על פי הכתובת העניק המלך הפרסי את דור ואת יפו למלך צידון, בתמורה לעזרה שהצי הצידוני העניק לו. [[אנסון רייני]] סבר שהעזרה המוזכרת בכתובת מתייחסת לסיוע שניתן להם בעקבות המרד ב[[מצרים העתיקה]] כנגד השלטון הפרסי שהתרחש בין השנים 454-456 לפנה"ס. החשיבות של הטרטוריה שנתנה לצידון היא בהיעדר עורף חקלאי לערים הפניקיות. הכתובת מדגישה זאת במשפט המופיע בשורה 19 {{ציטוטון|ארצות דגן האדירות אשר בשדה שרון}} {{הערה|גדעון פוקס, '''עיר רבת ימים : אשקלון בתקופה ההלניסטית והרומית''', הוצאת [[יד בן-צבי]], 2001, עמ' 16-15}} על פי כתובת זאת, יפו הייתה שייכת במאה ה-5 לפנה"ס לשטח המוגדר השרון.
| |||