ארון קבורת אשמונעזר השני – הבדלי גרסאות

הסרקופג התגלה ב[[נקרופוליס]] של מַע'ארַת אבלון ("המערה של אפולו" בערבית) ב-20 בפברואר 1855 על ידי אֶמֶה פֶּרְטִייה (Aimé Péretié), מזכיר הקונסוליה הצרפתית בביירות. הנקרופוליס נמצא בגבעה סלעית, ליד שכונת [[עין אל-חילווה]]. במקום חצובים קברים ומערה. הסרקופג התגלה בקבר שעומקו 2 מטר. גודל הסרקופג הוא 2.40 מטר אורך, ו-1.20 מטר רוחב. מכסה הארון הוא בדמות המלך, כשראש הסרקופג הוא דמוי אדם (אנתרופואיד), בעל זקן עם פנים מחייכות, בעיצוב בסגנון מצרי.{{הערה|שם=אריאל|עורך [[אלי שילר]], '''קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ - לבנון''', [[הוצאת אריאל]], 1983, עמ' 183-182}} הסרקופג היה ללא שלד בתוכו, שנשדד כבר לפני כן. באתר נאספו שן, חתיכת [[לסת]] ועצם אדם. בין הראש המגולף של הסרקופג והגוף, המזכיר בצורתו [[מומיה]] מצרית, גולפה מצד לצד, [[שרשרת (תכשיט)|שרשרת]] גדולה, כשמשני צידיה, על הכתפיים, גולף ראש נץ קדוש, כמו שמופיע על גבי חלק מהמומיות המצריות.{{הערה|שם=גרן|[[ויקטור גרן]], '''תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ ישראל''', כרך שביעי, הגליל (ב), 1987, הוצאת יד בן צבי, עמ 277}} סגנון זה של סרקופגים היה נפוץ בנקרופוליס של רוב הערים הפיניקיות בחוף של לבנון, בקפריסין, ובמושבות הפיניקיות של הים התיכון במערב. הם היו יצירות באיכות גבוהה שיוצרו לאליטה החברתית, ככל הנראה על ידי אמנים יווניים. רק הכתובת זיהתה את הסרקופג כשייכת למלך אשמונעזר.{{הערה|[http://www.louvre.fr/en/oeuvre-notices/sarcophagus-eshmunazar-ii-king-sidon Sarcophagus of Eshmunazar II, king of Sidon] באתר הלובר}}

הסרקופג נרכש על ידי [[אונורה תאודוריק ד'אלבר דה לואין]] {{אנ|Honoré Théodoric d'Albert de Luynes}}, שתרם אותו למוזיאון הלובר. בעקבות גילוי הסרקופג, רכש פרטייה את כל שטח מע'ארת אבלון וסביבתה. השטח נחפר על ידי משלחת מדעית שנלוותה ב-1860 לחיל המשלוח הצרפתי, שנשלחה על ידי [[נפוליאון השלישי]] לסייע ל[[מארונים]] במלחמתם ב[[דרוזים]].{{הערה|שם=אריאל}}