ברכת יעקב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית:תנ"ך1 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
==מהות דברי יעקב לבניו - דעות שונות==
פרשן המקרא [[אברהם אבן עזרא|רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא]] סבור, כי דברי יעקב אינם רק ברכות שכן חסרות ברכות ראובן, שמעון ולוי. לדבריו, ייתכן כי הברכות לכל שבט ושבט נאמרו בנפרד וכמו שכתוב בסוף דבריו: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם (עד כאן, ומעתה) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם;". לעומת ה"אבן עזרא", רבי [[עובדיה ספורנו]] מציג בדרך שונה את מטרת דברי יעקב לבניו: "קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו חייו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא." כלומר, אמירות אלה היוו עצות של האב לבניו לגבי המשך הדרך כאשר ימות.
דון [[יצחק אברבנאל]] מציג מטרה אחרת לברכות יעקב. לדבריו מדובר בקביעה ברורה מי ינהיג את עם ישראל בעתיד. יעקב ביקש לקבוע לפני מותו מאיזה מבניו יצא מלכות ישראל, שכן הוא [[נבואה|ניבא]] כי בשלב מסוים עם ישראל, שיתפתח משנים-עשר האחים, יבקש להמליך מלך ולכן כדאי כי מראש ייקבע מי יהיה הראוי לתפקיד כדי שתימנע קטטה. ובלשונו: "ובעבור זה עשה חיפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות". כלומר, הוא ביצע סקירה של תכונות הבנים, ולמטרת: "לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא."
| |||