בערות – הבדלי גרסאות

'''בערות''' היא היעדר [[ידע]] ו[[השכלה]] בנושאים חשובים. אולם, הקביעה מהו נושא חשוב היא קביעה סובייקטיבית. על כן, אנשים שונים יחשיבו קבוצות אוכלוסייה שונות כבעלות בערות. יש, למשל, מי שיחשיב את מי שידיעותיו בתחום ה[[מתמטיקה]] מעטות לבער, יש מי שיחשיב את מי שאינו מכיר את ה[[היסטוריה]] של עמו לבער ויש מי שיחשיב רק את מי שכמעט ולא למד שום נושא לבער. [[עמוס פונקנשטיין]] והרב [[עדין שטיינזלץ]] מגדירים בספרם "הסוציולוגיה של הבערות"‏‏{{הערה|1=‏[[עמוס פונקנשטיין]] ו[[עדין שטיינזלץ]] "הסוציולוגיה של הבערות", ספריית אוניברסיטה משודרת‏משודרת. עריכה: רחל שיחור; תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ח 1987}} את מי שחסרות לו ידיעות חשובות לחיי היום-יום כבער, בלי קשר להיקף הידיעות הכולל של אותו אדם.

סיבות הבערות יכולות להיות מצוקה כלכלית או חברתית אך לעתים גם העדפה מודעת של הבערות על-פני הידע, מסיבות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] או [[דת|דתיות]]יות.

היהדות מתנגדת נחרצות לבערות. "אין בור ירא חטא" - אמר [[הלל הזקן|הלל]] (מסכת אבות ב' ה'). וכוונתו שאדם ללא ידע מועד [[חטא|לחטוא]], כי הוא אינו יכול ללמוד מה לעשות. ביהדות קיימות מצוות המונעות בערות בכך שהן מחייבות את האדם ללמוד קרוא וכתוב: כל יהודי מצוּ‏והמצוּוה ללמוד תורה (דבר שנעשה בקריאה בפה בדווקא כמו שכתוב "לא ימוש ספר התורה הזה '''מפיך'''"). כמו כן, קרוא וכתוב הם מהדברים שעל האב ללמד את בנו על פי ההלכה.