אסטלת כלמו – הבדלי גרסאות

הכתובת כתובה בפיניקית על ידי דובר [[ארמית]], שימוש זה מצביע על כך שכלמו התייחס לארמית כשפת דיבור ולא שפת כתיבה. מספר עשורים לאחר כתובת זאת, הפכה הארמית גם לשפת כתיבה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&pg=PA23&lpg=PA23&dq=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&source=bl&ots=9McA9cs59P&sig=aNVCXJ8xwHSUJTrwsEQR6MCShM0&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwj5uMGGoo7KAhUKsxQKHWT3Aw8Q6AEIHDAA#v=onepage&q=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&f=false מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא - יחידה 10], הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 23}}

 

 

==תיארוך הכתובת==

הכתובת מתחילה בציון השושלת של כלמו, כשהוא מציין שכל מלך לא עשה דבר, בעוד שהוא כלמו מדגיש את הדברים שהוא עשה. מייסד השושלת הוא גַבַּרִ, לאחריו מלך בַּמַה, אחריו חיא, לאחריו המלך שַאַל שהיה אחיו של כלמו. ארבעת השמות הראשונים הם בשפה שמית-מערבית. השם כלמו הוא שם לווי {{אנ|Luwian language}}. על פי הכתובת, אביו חיא הוטרד על ידי מלכים חזקים שדרשו ממנו מזון, אבל הוא השתולל ביניהם כמו אש ושרף את זקנם. בכתובת יש התייחסות למלך הדננים, זאת היא ממלכת [[קוה (ממלכה)|קוה]] {{אנ|Quwê}} שכנתה המערבית של שמאל בצידה המזרחי של [[קיליקיה]], שהתעצמה ולחצה על שמאל. כדי לעמוד בלחצם, הוא ביקש ממלך אשור שיסייע לו במאבקו איתם. זאת הייתה הממלכה היחידה שהוא נדרש לעזרה כדי להתגבר עליה. הוא מספר שתחת המלכים הקודמים, האנשים יללו כמו כלבים, בעוד שהוא היה כמו אבא ואמא. אבל הוא נתן כסף, בקר ובגדים לגברים שמעולם לא ראו כל כך הרבה. הוא לקח את האנשים יד ביד, והם נתנו לו את נפשם כמו נפש יתום מאם. הכתובת מסתיימת בקללה האומרת שאם מישהו מהבנים הבאים אחריו, יתערב בכתובת הזאת, הוא מאחל לו, שלא יקבל כבוד בין אנשים.

 

 

;הכתובת לפי שורות, כפי שמופיעה על האסטלה, מחולקת לשני חלקים המופרדים ביניהם בקווים