אנלמה – הבדלי גרסאות

ניתן לראות אנלמה על [[גלובוס|גלובוסים]] רבים ואפשר ליצור אותה על- ידי הצבת מצלמה במקום קבוע וחשיפתה באותה שעה מדי יום.

צורת האנלמה אינה אחידה לכל הגופים: האנלמה של השמש כפי שהיא נצפית מ[[מאדים]] היא בצורת טיפת מים {{הערה|מאמר של נאס"א "לדעת מה השעה על מאדים" נא לראות איור וטקסט בסוף פיסקה שלישית http://www.giss.nasa.gov/research/briefs/allison_02/}}. ציר הסימטריה של האנלמה נקבע לפי השעה ביום בה מקיימים את המדידות. מדידות בצהרי היום, עת השמש נמצאת ב[[מרידיאן|מצהר]], יתנו ציר אנכי. בחצי הכדור הצפוני מדידות לפני שעה זו יגרמו לאנלמה לנטות לשמאל, ואילו מדידות אחרי הצהריים יגרמו לאנלמה לנטות ימינה.

[[קובץ:Globenmuseum Vienna 20091010 479.JPG|ממוזער|left|200ox|אנלמה משורטטת על גלובוס, [[מוזיאון גלובוס]] (Globe Museum), [[וינה]]. הגדלה {{הערה|הגדלה: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6d/Globenmuseum_Vienna_20091010_479.JPG/1280px-Globenmuseum_Vienna_20091010_479.JPG}}]]

* הנקודה הגבוהה ביותר: היום בו השמש נמצאת בשיא גובהה וזרחה הכי מוקדם בשנה. מתרחש לפי קו הרוחב עד שבועיים '''לפני''' היום הארוך בשנה. ביום הארוך בשנה השמש זורחת דוקאדווקא מאוחר יותר.

* הנקודה הנמוכה ביותר: זה היום בשנה בו השמש זורחת בשעה הכי מאוחרת ולכן בכל שעה נתונה היא תהיה בגובה הנמוך ביותר יחסית לימים אחרים. מתרחש, לפי קו הרוחב, עד שבועיים '''אחרי''' היום הקצר בשנה. ביום הקצר ביותר השמש זורחת דוקאדווקא מוקדם יותר מאשר ביום זה.

*מעבר ל[[חוג הקוטב|חוגי הקוטב]] השמש כלל לא זורחת חלק מהשנה ולכן צורת האנלמה באיזוריםבאזורים אלה איננה שלמה. מעבר ל[[חוג הקוטב הצפוני]] ככל שמתקרבים לקוטב, האנלמה מאבדת חלקים בלולאה המוארכת ( שהיא תחתונה בחצי הכדור הצפוני ). מעבר ל[[חוג הקוטב הדרומי]] אובדת הלולאה הקטנה וחלקה התחתון של הלולאה המוארכת.

אם ציר סיבוב כדור הארץ היה אנכי למסלול ההקפה את השמש, כלומר ה[[קוטב|קטבים]] היו נמצאים כל הזמן במרחק שווה מהשמש וקו המשוה תמיד בנקודה הכי קרובה אליה, לצופה מכדור הארץ השמש היתההייתה נראית תמיד [[זנית|מעל קו המשוה]]. במקום נתון כלשהו השמש היתההייתה משרטטת בשמיים את אותה קשת כל יום. אם היממה היתההייתה קבועה באורכה, השמש היתההייתה נראית באותו מיקום בכיפת השמיים לאורך כל השנה בשעה קבועה ביום.

''האנלמה במקרה כזה היתההייתה נקודה אחת קבועה''

חישוב גודל הקשת: ההפרש בין היממה הקצרה ביותר לארוכה ביותר הוא חצי שעה לערך. במודל זה השמש היתההייתה עוברת את מסלולה ( חצי מעגל - 180 מעלות ) ב 12 שעות בממוצע. מכאן שבשעה היא היתההייתה עוברת 15 מעלות. הפרש של חצי שעה יגרור הפרש של 7.5 מעלות. לכן האנלמה תהיה באורך 7.5 מעלות מהקשת היומית.

ב) הטיית ציר כדור הארץ. הטייההטיה זו משפיעה על אורך היממה אך בעיקר על מסלול השמש ברקיע. בניגוד למודל הפשוט בו השמש תיארה את אותו מסלול קשתי מדי יום, הטיית הציר גורמת למסלול השמש להשתנות מדי יום.

אם ציר סיבוב כדור הארץ היה ניצב למסלול ההקפה את השמש (כמתואר במודל הפשוט), השמש היתההייתה מאירה תמיד מחצית מחצי הכדור הצפוני ומחצית מחצי הכדור הדרומי. במילים אחרות, מחצית מכל [[קו רוחב]] היתההייתה שרויה באור ומחצית בחושך. [[נטיית ציר הסיבוב]] של כדור הארץ משנה את כללי המשחק: אמנם השמש עדיין מאירה תמיד מחצית מכדור הארץ, אך באופן שונה: 6 חודשים היא מאירה יותר ממחצית הכדור הצפוני ופחות מהמחצית הדרומית ו 6 חודשים להיפך. קו רוחב מסוים יואר למשך זמן שמשתנה כל יום. ככל שהשמש נראית יותר זמן במשך היום, היא גם עולה גבוה יותר יחסית לאופק.

נטיית ציר הסיבוב גורמת לכך שהשמש אינה נראית נעה לאורך [[קו המשווה השמימי]] אלא לאורך קו מעגלי אחר שהוא בזויתבזווית לקו המשוה ואשר נמצא על [[מישור המילקה]]. שני הקוים נחתכים בימי השוויון. מימי השיוויוןהשוויון לימי ההיפוך השמש משנה את מיקומה במישור המילקה מיום ליום ומתרחקת מקו המשוה השמיימי. מימי ההיפוך לימי השיוויוןהשוויון השמש מתקרבת לאורך מישור המילקה אל קו המשווה השמיימי. תנועה זו נראית כשמדי יום, באותה שעה במקום נתון, השמש עולה גבוה יותר או להיפך מנמיכה יחסית לאופק.

במקביל לשינוי בגובה השמש קיימת גם סטיה מתונה ימינה או שמאלה יחסית לציר דרום-צפון. התרשים משמאל מדגים זאת תוך שימוש ב[[אזימוט]], כלומר ההיסט של אוביקטאובייקט מכיוון צפון. בחצי הכדור הצפוני אנו מביטים אל השמש כשפנינו בצהרי היום [[דרום|דרומה]] - אזימוט של 180 מעלות. בתרשים הנתון מסוף אוקטובר עד תחילת פברואר השמש מתקדמת מיום ליום מ 4 מעלות בקירוב מערבה לדרום לארבע מעלות בקירוב מזרחה מהדרום. מאמצע מאי עד אמצע יולי היא מתקדמת באותו כיוון אך הדרך קצרה יותר ( השווה לגרף השינוי באורך היממה ). ביתר הזמן היא עושה דרכה בכיוון הפוך ממספר מעלות מזרחה לדרום למספר מעלות מערבה לדרום.

** או להיפך: דוקאדווקא כשכוכב הלכת נמצא במרחק מהן.

[[שבתאי]] - אליפסה. הלולאה הצפונית קטנה מאוד ולכן ניראתנראית כטיפה.

[[קובץ:Qzss-45-0.09.jpg|ממוזער|left|x200px|אנלמה של לוייןלוויין]]

[[לוויין גאוסינכרוני|לוויינים גיאוסינכרוניים]] סובבים את כדור הארץ במחזור של [[יממה|יממת כוכבים]] אחת. תצפית יומית לעברם מנקודה קבועה על הארץ יוצרת אנלמה. צורתה לרוב אליפטית כשל טיפת מים או סיפרת 8. גודלה וצורתה תלויים במאפייני ה[[מסלול גאוסטציונרי|מסלול]]. היות ומסלולשמסלול הלווינים האלה דומה בגודלו לכדור הארץ קיימת תופעת [[היסט]] כך שצופים משני אתרים שונים רואים אנלמות שונות. [[צלחת לוויין]] לקליטת אותות רדיו מלויינים גיאוסינכרוניים צריכה לעקוב אחר תנועתם היומית. לשם כך יש להזין לתוכה את הפרמטרים של האנלמה.