צבי הירש פאסל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1צורכי\2, דוגמה\1 |
|||
שורה 25:
פאסל החליט לפנות לקריירה רבנית והתמודד על משרתו של שוואב כשהלה עבר ל[[בודפשט |פשט]] ב-1836. כקודמו לפניו, עורר התנגדות עזה מהרב הראשי [[נחום טרייביטש]]. הרוב בפרוסניץ, הקהילה הליברלית ביותר במורביה, התעלם מטרייביטש השמרן העדיף את פאסל על פני עמיתו המסורתי והמנוסה חיים יוסף פולאק, והוא קיבל את התפקיד במרץ 1836. הרב הראשי, שיוקרת משרתו שקעה בהדרגה, הפעיל את כל סמכויותיו במשך שנתיים. הוא הציע לפאסל את רבנות בוסקוביץ ולאחר מכן הורה ליהודי פרוסניץ לפטר אותו. המחלוקת נפתרה כשהממשל שלל מטרייביטש את סמכותו להתערב בבחירת רבנים ב-23 במרץ 1838, באשמה שניסה למנוע את הפצת נשיאת הדרשה בגרמנית ולעכב את המודרניזציה בקרב היהודים.
עתה יכל פאסל להתפנות לשנות מהבסיס את מערכת ההוראה. בתי-ספר כלליים בשפה הגרמנית (Normalschulen) ליהודים התקיימו מאז 1782, אך החינוך הדתי המשיך במתכונת פרטית, ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לא-מוסדרים שנוהלו על ידי [[מלמד]]ים. פאסל התלונן על רמתם הנמוכה של אלה, על כך שעלותם מנעה מרבים מהעניים לשלוח את בניהם לחדר ושסגנונם הוביל לניכור של הילדים מהדת. כמו בבוהמיה השכנה, הפיצול בין לימודי החול והקודש הוביל בהדרגה לכך שהורים לא טרחו לשלוח את בניהם למוסד אחר מלבד בית-הספר הממשלתי. בסיועו של ברכר ובהנהלת המלומד יוסף וייסה, הוקם בפרוסניץ ב-1838 בית-ספר יהודי מתוקן ("Hebräische Lehranstalt", "המוסד החינוכי העברי") ששילב תורה עם מקצועות כלליים. התלמידים רכשו ידע בדקדוק עברי, למדו להבין היטב את התפילות ואת החומש; הושם דגש פחות על הלכה יבשה, רק מי שתכננו להפוך לרבנים חויבו בשיעורי גמרא, ותכני אגדה ומדרש כמעט ונעלמו. טרייביטש היה נחוש לשמור על טהרת החינוך המסורתי בנפרד מהלימודים שנכפו מטעם השלטונות, מדיניות שהתווה [[הנודע ביהודה]] עוד בימי [[יוזף השני]], וחשש גם מהיעדר יראת השמים של המורים. על אף התנגדותו הקשה ותלונותיו לרשויות, הוא אולץ שוב להיכנע. ב-1841 הוכרח להשתתף בבחינות הפומביות של המוסד. אב"ד פרוסניץ עודד גם פרודוקטיביזציה כלכלית, מתוך כוונה להפחית את אחוז היהודים שעסקו במסחר זעיר וברוכלות, והקים אגודה שעסקה בהוראות מלאכה. בנוסף לכך, ביקר קשות את מוסד ה[[ישיבה]] שלא יכול היה עוד, לטענתו, לענות על
ב-1839 פרסם פאסל ביקורת ארסית על "חורב", ספרו של [[רש"ר הירש]], והשיק בכך יריבות מרה ורבת-שנים. כבוגר ישיבת פרשבורג, לעג למה שתפש כל חייו כבורותו של הרב הגרמני בתלמוד ובפוסקים, שלה טענו גם מבקריו השמרנים של האחרון. הירש הגן על תקפות המסורת וניסה לטעון במשמעויות רוחניות מנהגים שרבים ביקשו לבטל. הרב מפרוסניץ כתב כי הלה מעניק משקל רב מדי ל[[שולחן ערוך]] ומקפיד על פסיקות נוקשות והנהגות פעוטות בשל חוסר התמצאותו; היו די אמצעים לבטל מנהגים שיסודם בטעות, שטעמם בטל או שלא התקבלו על הכל.
| |||