יתרון יחסי – הבדלי גרסאות

ה'''יתרון היחסי''' הוא עיקרון כלכלי הגורס כי משתלם לשתי יחידות כלכליות [[סחר|לסחור]] ביניהן, גם במצב בו אחת מהן מסוגלת לייצר כל מוצר ביעילות גדולה מאשר חברתה. העיקרון הקובע הוא לא העלות המוחלטת של הייצור, אלא היחס בין הקלות בה יכולות שתי היחידות הכלכליות לייצר מוצרים שונים. עיקרון היתרון היחסי, למעשה, מדגים במונחים כלכליים את היתרון שבהתמקצעות והתמחות. לתאוריה זו משמעות רבה ב[[סחר בינלאומי]] בין [[מדינה|מדינות]], וכפועל יוצא ממנו - תכנון הקצאת המשאבים בכל מדינה.

 

הרעיון תואר לראשונה על ידי [[רוברט טורנס]] בשנת [[1815]], במאמר על הסחר ב[[דגן]]. הוא הסיק כי ל[[בריטניה]] יש יתרון בסחר סחורה מגוונת עם [[פולין]] בתמורה לדגן, אף על פי שייתכן שניתן לייצר דגן במחיר זול יותר בבריטניה. בכל אופן, התאוריה מיוחסת בדרך כלל ל[[דייוויד ריקרדו]], שהסביר את התאוריה בצורה ברורה בשנת [[1817]] בספר "עקרונות הכלכלה המדינית והמיסוי", בדוגמה המערבת את בריטניה ו[[פורטוגל]]: ניתן לייצר בפורטוגל גם [[יין]] וגם [[בד]] בפחות עבודה מאשר בבריטניה. אולם, '''העלויות היחסיות''' של ייצור שני מוצרים אלו שונה במדינות אלו; בבריטניה קשה מאוד לייצר יין, וקשה פחות לייצר בד. לעומת זאת, בפורטוגל שני מוצרים אלה קלים לייצור. לכן, בעוד שזול יותר לייצר בד בפורטוגל, יהיה זה עוד יותר זול לפורטוגל לייצר עודף יין, ולסחור בו עם בריטניה בתמורה לבד. ובכיוון ההפוך, גם בריטניה מרוויחה מסחר זה, שכן עלויותיה לייצור בד לא השתנו, אך היא כעת יכולה להשיג יין במחיר זול יותר מאשר אילו ייצרה אותו בעצמה, בתמורה לעודפי הבד.

 

המתמטיקאי ה[[פולין|פולני]] [[סטניסלב אולם]] אתגר בעבר את הכלכלן ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[פול סמואלסון]] לנקוב בשמה של תאוריה אחת בתחום [[מדעי החברה]] אשר תהא הן נכונה והן בלתי [[טריוויאלי]]ת. מספר שנים מאוחר יותר, סמואלסון נענה לאתגר בהצביעו על תאוריית היתרון היחסי של ריקרדו: "שתאוריה זו נכונה לוגית - אין זו טענה שיש לטעון בפני מתמטיקאי; שתאוריה זו אינה טריוויאלית - על כך יעידו אלפי אנשים חשובים ואינטליגנטים אשר לא הגיעו לתובנה של התאוריה בעצמם, או לאמונה בה לאחר שהוסברה להם".

 

 

רופא, שבמקרה הוא נגר חובב ובעל ידי זהב, נזקק למגירה חדשה במרפאתו. לאחר קבלת הצעת מחיר מנגר, מגיע הרופא למסקנה כי יוכל בזול יותר להצטייד במספר לוחות עץ ולהתקין את המגירה בעצמו.

==יישום התאוריה ומגבלותיה==

עיקרון זה ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה לא רק על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות [[מכס מגן|מכסי מגן]], ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. אלא אפילו בו למדינה יש יתרון יחסי מובהק אל מול מדינה אחרת באותה התעשייה, לא זו השאלה האם לייצר או לא - אלא האם יש אלטרנטיבות טובות יותר לאותה מדינה. לדוגמה בנושא ישראל וייצור טקסטיל "פשוט": אפילו לו היה ניתן לייצר בישראל טקסטיל בסיסי ("פשוט"): יותר מהר, יותר טוב ויותר זול מאשר בסין (ולא ניתן היום בשל עלות שכר העבודה בישראל בהשוואה לסין), אפילו ואפשר היה - לא זה היה הקריטריון האם לייצר טקסטיל "פשוט" בישראל או לא, או האם לסגור מפעלי טקסטיל ,פשוטים", אלא האם באותם משאבים ניתן לייצר משהו טוב ורווחי יותר - לדוגמה טקסטיל מתקדם (לדוגמה חליפה כביסה של בגיר, לדוגמה בגדים ללא תפרים של תפרון). ייצור ועשיית רווח במוצרי טקסטיל "פשוטים" כשבאותם משאבים ניתן לייצר טקסטיל מתקדם - אינם רווח, אלא הפסד.

 

==ביקורת==