The Gift of Harun Al-Raschid – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 286:
הפואמה "המתנה של הארון א-ראשיד", מהווה למעשה פואמה אוטוביוגרפית המתארת את נסיונם של הזוג ייטס בתקשור וב[[כתיבה אוטומטית]], במהלך 3 השנים הראשונות לנישואיהם (1917- 1920). תקשורים אלו הניבו את הספר [[חזון (ספר) |חזון]] שיצא לאור ב-1925. במהלך תקשור עם "מדריכיהם", נאמר לו שהוא חייב להסוות את המקורות של הפילוסופיה החדשה שלו שתוצג בספר לאחר מכן.
 
גרסה בדיונית של הכתיבה האוטומטית עוטה במסכה את ויליאם בטלר ייטס בתור קוסטא איבן לוקא ואת ג'ורג' בתור הכלה הצעירה. היא משולה למתנתו של הח'ליף אשר מופיע בתור הפרוטגוניסט הראשי במרכזן של המון מעשיות מ"לילות ערביה", הלא הוא '''הארון אל-ראשיד'''. הפואמה מדגישה את פער הגילאים העצום בין ייטס לג'ורג', ואת תחושתו האישית של ייטס ביחס לכך, ומתארת את הפילוסוף הנוצרי המזדקן מתחתן עם אישה החולקת את "צמאונו לאותו מסתורין חבוי" (thirst for those old crabbed mysteries). אולם הכלה עצמה נמשלת במראה למעיין הנעורים הנשגב (herself can seem youth's very fountain). פליאתה העזה של הכלה מאותו מיסתורין הוא בסדר עדיפות נמוך יותר לעומת כישוריה כמתקשרת.
 
ב[[חזון (ספר)|חזון]] (1925), הפואמה ממוקמת בתחילת החלק השני של הספר. בחלק זה [[ויליאם בטלר ייטס]], ייטס מציג ומסביר את הבסיס של הג'ייר הספירלי כחלק מהפרדיגמה הגאומטרית של ה"מערכת" שלו. בכך ייטס מגשר על הפער בין החלק הראשון שעוסק ב-28 מופעי הירח, החלק היותר נגיש ב"מערכת", לבין החלק השני של הספר שמהווה אתגר רציני בנסיון להבין את היחסים בין כל חלק וחלק במערכת . (מופעי הירח והג'ייר הספירלי).