הרכבה עצמית – הבדלי גרסאות

#'''האינטראקציות בין הרכיבים''' – מאחר שעל תהליך ההרכבה העצמית להיות הפיך, על פי רוב תהיה האינטראקציה בין הרכיבים חלשה ([[קשרי ואן דר ואלס]], [[קשרי מימן]] וכו'). אינטראקציות אלו, על אף שבאופן אופייני הן חלשות פי עשרה מאינראקציותמאינטראקציות כגון: [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטים]] או [[קשר יוני|קשרים יוניים]], הן בעלי תפקיד חשוב בהתרכבות של חומרים, ובפרט בעולם החי. למשל, אופי הקשרים החלשים יותר במקרים רבים קובע את התכונות הפיזיקליות של נוזלים, את מידת המוצקות של מוצקים ואת המבנה של [[ממברנה ביולוגית|ממברנות ביולוגיות]] ואת חדירותן.

אולם, גם בגישה זו יש חסרונות. ראשית, היא קשה מאוד לתכנון. במידה רבה, האחריות כאן עוברת מהבונה למתכנן. כיום (2016) עובדות קבוצות מחקר רבות בעולם עובדות על ייצור מתקנים ויישומים שונים בשיטה זו, בין השאר בעזרתבשיטות רתימת רכבים ביולוגיםביולוגיות, אורגניםאורגניות או ייצור רכיבים סינתטיים. עם זאת, ישהמחקר לפנינועדיין דרךרחוק ארוכהמגילוי עד למציאתשל שיטה מסחרית. אחרתאחת הבעיות בהבהן נתקלים המתכננים היא בעיית תיקון השגיאות. מעצם הגדרת התהליך ברור כי, לפעמים קורות שגיאות (למשל: רבים המקרים בהם שכפול של DNA, אינו מושלם). עבורבעבור מקרים כאלו "דאגה" האבולוציה למנגנוני תיקון שגיאות (ומה גם שכל עוד זה קורה הדבר אחרי שפרט מסוים כבר התרבה, אין לשגיאה חשיבות מבחינה אבולוציונית). התעשייה, לעומת זאת, אינה "סובלת" שגיאות.