טכנולוגיה במלחמת הכוכבים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:SW Executor 01.jpg|ממוזער|250px|משחתת הכוכבים הראשית וסביבה משחתות כוכבים של האימפריה]]

* '''קרבית TIE''': זוהי חללית הקרב הסטנדרטית של האימפריה הגלקטית, והגרסה הבסיסית ביותר של משפחה רחבה של חלליות קרב שפותחו בהמשך. מונעת על ידי זוג מנועי יונים, המקבלים את האנרגיה הדרושה להפעלתם מקרניים קוסמיות הנאספות על ידי לוחות סולאריים גדולים המהווים את כנפי החללית. לחללית זו שרידות נמוכה, אך היא זולה לייצור, מהירה ובעלת יכולת תמרון מעולה. החללית חמושה בצמד תותחי לייזר מהירי ירי, ללא טילים כלשהם. תכונותיה הטובות בקרב הושגו בין השאר תוך ויתור על מגיני אנרגיה, מנוע על חלל ומערכת קיום חיים בתא הטייס, מה שהפחית את מסת החללית למינימום האפשרי. עקב חוסרים אלו עמידותה של החללית בפני פגיעה ישירה נמוכה ביותר, היא תלויה לחלוטין בבסיס פעולה קרוב וכן טייסיה חייבים ללבוש חליפת חלל. טקטיקת הקרב של חלליות אלה היא מחיצת האויב על ידי עליונות מספרית. קרבית ה-TIE מהווה את עמוד השדרה של צי הקרביות האימפריאלי, היא החללית הנפוצה ביותר בגלקסיה והסמל המוכר ביותר לכוחה של האימפריה. קרבית ה-TIE גם בנויה בהתאם לפילוסופיה האימפריאלית של ערך נמוך לחיי אדם והעדפת הכמות על פני האיכות. ההשראה ליצירת חללית זו בסדרת הסרטים הגיעה מהקאמיקאזה היפניים במלחמת העולם השנייה. ([[TIE fighter|להרחבה]])

* '''מיירט הגנתי TIE''': השיא אליו הגיעה טכנולוגיית ה-TIE וטכנולוגיית החלליות הקרביות בגלקסיה באותה תקופה. לא הופיע בסרט כלשהו, אלא ביקום המורחב של מלחמת הכוכבים. המיירט ההגנתי היה פרויקט סודי ביותר שהוטל על אדמירל זארין, שעם השלמתו סמוך לקרב על אנדור ניסה לבגוד באימפריה ולמכור את הטכנולוגיה למורדים, אולם נעצר על ידי כוחות בראשותו של דארת' ויידר שצוידו למרבה האירוניה במיירט ההגנתי אותו פיתח. המיירט ההגנתי היה כה מתקדם שלמעשה למורדים לא הייתה שום דרך להתמודד איתו, ולמזלם מעולם לא יוצרו יותר מכמה מאות יחידות שפוזרו בין כמה טייסות שתפקידן היה להגן על מתקנים קריטיים ביותר לאימפריה. בייצור המיירט ההגנתי, בניגוד לאחיו לסדרת ה-TIE, לא נחסך דבר, כאשר המטרה הייתה כאמור להפיק את המיטב שיכולה הטכנולוגיה האימפריאלית ליצור. המיירט ההגנתי צויד בשלושה מנועים ובשלוש כנפיים סולריות (בניגוד לשניים בכל שאר קרביות הסדרה), מהירותו הפכה אותו לכלי הטיס המהיר ביותר בגלקסיה (יותר מכפליים ממהירותו של ה-A-WING) וכושר תמרונו היה ללא תחרות. בד בבד היה המיירט ההגנתי מסוגל למכת אש אדירה. המיירט ההגנתי היה מצויד בשלושה תותחי לייזר מהירי ירי (דגם משופר המבוסס על תותחי מיירט ה-TIE), זוג תותחי יונים (שנתן היה להחליף בזוג נוסף של תותחי לייזר במידת הצורך), ומספר בינוני של טילי יירוט או טילי טורפדו. בנוסף צויד המיירט ההגנתי במגינים שחוזקם היה פי ארבעה מהמגן הסטנדרטי ששימש את המורדים (ב-X-WING, ב-A-WING וב-B-WING), מנוע על חלל ארוך טווח ואף [[קרן גרירה]] המאפשרת "נעילת" המטרה לפניו ומניעת התחמקותה בעודו יורה לכיוונה, וכן את האלקטרוניקה והמחשוב המתקדמים ביותר לזמנם. למעשה, לא היה פרופיל משימה שהמיירט ההגנתי לא התאים לו, מיירוט הגנתי והתקפי, דרך פשיטות אלימות ועד תקיפת ספינות גדולות ובסיסים. הודות לכל תכונותיו ולמנוע העל חלל שלו הוא היווה למעשה יחידת לוחמה עצמאית לחלוטין שאינה תלויה ביחידות אחרות בצי האימפריאלי. טייסי המיירט ההגנתי היו המובחרים שבמובחרים, ונבחרו באופן מיוחד רק מקרב טייסים ששרדו עשרות משימות בקרביות הרגילות. למזלם של המורדים היה המיירט יקר במידה בלתי אפשרית לייצור בקנה מידה גדול, וכאמור פותח ממילא זמן קצר לפני נפילת האימפריה כך שלא הספיק להשתתף בקרבות משמעותיים כלשהם. ([http://starwars.wikia.com/wiki/Tie_defender להרחבה])

* '''סיירת המורדים''': זוהי חללית ששומשה על ידי ברית המורדים בשביל התקפות על האימפרייה ולליווי. היא באורך של 150 מטרים ויכולה לשאת כ-600 נוסעים, צוות של 195 איש, החללית גם חמושה בשני תותחי טורבו-לייזר.