שיבתו – הבדלי גרסאות

לשיבתו היה כוח שלטוני במיוחד על המינהל של הממלכה. בעת העדרו של זימרילים, שהרבה לצאת למסעות מלחמה, היא ניהלה את האדמיניסטרציה של העיר, ארמון המלוכה והמקדש והייתה אחראית על שיקום מאגר המים של העיר. הייתה לה סמכות על אנשי המינהל הבכירים ביותר של הממלכה, שכולם היו גברים. ה[[חותם]] שלה אישר רישמית מסמכים. היא אישרה בחותמה את פתיחת הארכיון לביקורת של מבקרי המלך, וחתמה מחדש את הארכיון בחותמה.רשמית המלך היה ראש הפולחן במקדש, אבל הוא הסמיך את שיבתו ואת המושלים לבצע את תפקידו, במיוחד הוא הינחה אותה לגבי הקרבת קרבנות בהיעדרו, כולל פיקוח על התהליך וקבלת אותות. היו לה סמכוניות שלטון על מושלים ערים שהיו כפופות למארי, שליטי הערים ןפקידים נהגו לכתוב אליה מכתבים בבקשם עזרה בנושאים שונים.{{הערה|שם=אליזבט|[https://books.google.co.il/books?id=ONkJ_Rj1SS8C&pg=PA85&dq=Shibtu&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwixsf-Mg8zKAhUJNhoKHRY2A7AQ6AEIJTAA#v=onepage&q=Shibtu&f=false Women, Crime and Punishment in Ancient Law and Society: Volume 1: The Ancient Near East.] מאת Elisabeth Meier Tetlow‏, הוצאת Continuum International Publishing Group,{{כ}} 2004, עמ' 84–86}}

הלוחות שנמצאו בארכיון מארי, כוללים תכתובת ערה בינה לבין בעלה שנמצא מחוץ לעיר. המכתבים עוסקים ברובם בנושאים מינהליים וכוללים דיווחים על מצב העיר, וכן עדכונים העוסקים בענייני צבא ומודיעין.. שיבתו הייתה ממונה על [[הרמון]] המלך. באחד המכתבים הוא מבקש ממנה לבחור 30 נשים, מבין הנשים היפות ביותר שנישבו במלחמה, ולהעבירן להרמון, כשאת שאר הנשים הינחה להעביר לתעשיית הטקסטיל.{{הערה|שם=אליזבט}}

בנוסף עסקו התכתובות גם בנושאים אישיים באחד מהם היא מספרת שילדה בן ובת תאומים. במכתבים האישיים היא מביעה חיבה גדולה לבעלה ודאגה לבריאותו ומצבו הכללי במסעות המלחמה שלו. היא שלחיו אליו בגדים שתפרה בעצמה. זימרילים נהג לשלוח אליה מכתבים שבו הוא מעדכן אותה לגבי הקרבות שהוא נלחם בהן, תוך שהוא נותן לה הנחיות לגבי ניהול העיר. באחד המכתבים היאששלח מדווחתאליה לובשנת לבקשתו,מלוכתו האחרונה הוא מבקש ממנה להתייעץ עם [[נביא]] לגבי נבואההסיכוי שבהשחמורבי נאמריתקוף את מארי. היא התייעצה עם שני נביאים אישה וגבר, ודיווחה לו שהתקפת בבל על מארי עתידה להיכשל, נבואה שכשלה.בפועל,{{הערה|שם=אליזבט}} מארי הותקפה על ידי [[חמורבי]] מלך בבל בשנת 1761 לפנה"ס, מועד בו הוא הסירהוריד את בית המלוכה. שנתיים לאחר מכן בשנת 1759 לפנה"ס, לאחר מרד במארי, הוא הרס את העיר.