ל"ו צדיקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל/ה הגנה על הדף "ל"ו צדיקים": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת 09:00, 30 בינואר 2016 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פ...
הרחבה
שורה 1:
על-פי ה[[הגיוגרפיה]] וה[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]], בכל [[דור|דור ודור]] קיימים '''ל"ו (36) [[צדיק]]ים''' נסתרים שבזכותם קיים העולם. בעקבות ה[[יידיש]] הם קרויים "למד-ווניקים".
 
==ראשיתה של האמונה ==
שורה 10:
{{ציטוט|תוכן=מן הפירוש הזה נגזר המספר של 36 צדיקים, שהיה מקובל כל כך בדורות האחרונים. אלא שפירוש דחוק הוא, ואין זה סביר שאביי אכן העלה אותו אך ורק על סמך קריאתו את הפסוק בישעיה. מתקבל על הדעת שבדרך זו העניק לכתוב רעיון שהיה מוכר לו ממקורות ומהקשרים אחרים, כדי לשוות לו אחיזה בפסוק.
|מקור=[[גרשם שלום]], "ל"ו צדיקים נסתרים במסורת ישראל"}}
 
שלום סבור שמקור המספר ל"ו הוא ברעיון ה[[אסטרולוגיה|אסטרולוגי]] שהיה מקובל ב[[העת העתיקה|עולם העתיק]] של שלושים ושישה הדיקאנים השמימיים שכל אחד מהם מושל על עשרה ימים ב[[שנה]]. אמונה זו הייתה נפוצה הן ב[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]] והן ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. לדעתו, אביי [[האנשה|האניש]] את המושגים ה[[קוסמולוגיה|קוסמולוגיים]] והשתמש בהם בכדי לתאר את הצדיקים שמקבלים פני השכינה.
 
חוקרים אחרים לעומתו סבורים כי מדובר בהתפתחות יהודית פנימית של הרעיון. לדבריהם אביי אינו מתייחס, לפחות לא ישירות, לצדיקים שעליהם עומד העולם (בדומה למיתוס האסטרולוגי), אלא לצדיקים שרואים פני השכינה, המשמש כתחליף לעבודת ה[[קורבן (יהדות)|קרבנות]] לאחר בית המקדש. מושג זה של הקבלת פני השכינה מקרו בבית מדרשם של התנאים, בחוגיהם של יורדי ה[[מעשה מרכבה|מרכבה]] כ[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבריו, שם מצוי גם המושג "בני עליה",<ref>סוכה מה, ב - אמר רבי שמעון בר יוחאי ראיתי בני עליה והם מועטים</ref> מושג הקרוב רעיונית לצדיקים המקבלים פני שכינה.<ref>ראה משה בר, חכמי המשנה והתלמוד, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשע"א, למקורותיו של המסר ל"ו צדיקים - מבית מדרשו של אביי (עמוד 40 והלאה).</ref>
 
לפי האמור ב[[מסכת חולין]], צב א, העולם מתקיים בזכות ארבעים וחמישה צדיקים, שלושים בארץ ישראל וחמישה עשר בבבל.