מנהלה מקומית – הבדלי גרסאות

שר הפנים השתמש בסמכותו והקים את רובע [[מכבים רעות]] בתוך מודיעין,{{הערה|1=ק"ת 6547 ביום 28.12.2006}}, ואת רובע נוה מונוסון בעירית יהוד - מונוסון.{{הערה|1=ק"ת 6457 מיום 30.1.2006}}. עירית ירושלים אימצה הרעיון של חלוקה לרבעים בעלי סמכויות מסוימות, ואולם בשינוי מסוים: הוקמו מנהלים שהינם עמותות ללא סמכויות פורמליות. הרעיון שמאחורי ניהול עצמי מקומי הינו הגברת מעורבות התושבים בניהול חייהם, וניצול יעיל של משאבים.{{הערה|1=http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_26/Chapter_D/Publications_Catalog_2026_ChapterF.aspx}}

בירושלים הוקמו החל משנות השמונים על פי חוזונו של טדי קולק לביזור סמכויות העירייה, 28 מינהלים קהילתיים המשמשים כעמותות המנהלות מתנ"ס מקומי. תפקידם המרכזי הוא לסייע לעירייה, לתושבים ולנותני השירותים הפועלים במסגרתה לשפר את שירותיהם בתחומי החברה, הסביבה, הרווחה והחינוך. אחת מטרותיו של המינהל הקהילתי היא הפיכת הקהילה ליוזמת ולפעילה, להבדיל מגוף שאך מגיב להחלטות העירייה. המינהלים שולבו בין תפקידי המינהלות השכונתיות שהוקמו בשנות ה-70, שהתמקדו בעיקר בחיזוק הדמוקרטיה בשכונה ובפיתוח החברה האזרחית ובין תפקידי המתנ"סים שהתרכזו בעיקר במתן שירותים ובהפעלת תוכניות בתחומי התרבות, הנוער והספורט. הקמת המינהלים בירושלים לא לוותה בהסדר חקיקתי, מעמדם של המינהלים הקהילתיים עדיין לא הוגדר ולא הוגדרו גם יחסי הגומלין.{{הערה|1=http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:cvMCTvlsM8EJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bikoret/2008-03-05.rtf+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&cd=3&hl=iw&ct=clnk&gl=il}}.

בפועל עמותות אלה מנהלות לפחות פורמלית את המתנ"ס המקומי (אף כי מנהל המתנ"סים אינם שכירים של העמותות), ומקבלות תמיכה מהעירייה, אך אינן גובות כספים מהתושבים. לעמותות אין סמכויות פורמליות, אולם בהבנות לא פורמליות עם הרשות, לעמותות מעורבות בהליכי תכנון וביצוע של פרויקטים כנציגות השכונה. בין תפקידיה הבולטים של המנהלה הקהילתית העסקת מתכנן אורבני, אשר באמצעותו צריכה המנהלה להעביר את התייחסות התושבים להצעות לתוכניות מתאר.

*[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] - עיריית חיפה

ועד רובע עירוני מוקם על ידי שר הפנים על פי סעיפים 13-1613–16 לפקודת העיריות, לא על ידי העירייה. סוג זה של מנהלה מקומית נהנה מרמה גבוהה של אוטונומיה קהילתית-חברתית. לפי מדיניותו המוצהרת של משרד הפנים, מוסד ועד הרובע העירוני מיועד, בין השאר, לאפשר ליישובים קהילתיים ותיקים להתאחד מוניציפלית עם ערים שכנות מבלי לפגוע בצביונם הקהילתי-חברתי. דוגמאות לכך הן [[נוה מונוסון]] ו[[מכבים-רעות]]. דוגמה במתכונת קצת שונה היא [[קריית חיים]], בה קיימת מנהלה מקומית על התשתית המשפטית הפורמלית של [[אגודת מים]], ובעבר הוקמה בה [[מועצה מקומית]] בתוך עיריית [[חיפה]] במתכונת של ועד רובע עירוני. בשלושת המקרים, מדובר ביישובים קהילתיים שתיפקדו בעבר כרשויות מקומיות עצמאיות המעוניינים לשמור על ה[[אוטונומיה]] הקהילתית של היישוב.