זרע אנדרומדה – הבדלי גרסאות

'''"זרע אנדרומדה"''' הוא הוא ספר מ[[סוגה|סוגת]] [[מדע בדיוני|המדע הבדיוני]] שנכתב על ידי [[מייקל קרייטון]]. הספר יצא לאור ב-1969 ב[[ארצות הברית]] בהוצאת Knopf וב-1994 תורגם לעברית ויצא לאור בישראל, בהוצאת מעריב-הד ארצי. עלילת הספר מתארת את מאמציה של קבוצת [[מדען|מדענים]], המסוגרת במתקן מחקר תת-קרקעי ב[[ארצות הברית]], לחקור התפרצות נקודתית של [[מגיפהמגפה]] ב[[אריזונה]] שמקורה ב[[מיקרואורגניזם]] מ[[חלל חיצון|החלל החיצון]] ולמנוע את התפשטותה. שמו של הספר מתבסס על הכינוי שניתן למיקרואורגניזם במהלך המחקר.

העלילה מתרחשת בארצות הברית, בשנות ה-60 של המאה ה-20. [[לוויין]] [[צבא|צבאי]] שסיים את משימתו שב לכדור הארץ ונוחת באזור מדברי ב[[אריזונה]], בפאתי עיירה קטנה ונידחת בשם פיידמונט. צוות איסוף, שנשלח לאתר את הלוויין ולהשיבו, מתביית על אותות האיכון של הלוויין ומגיע לעיירה הקטנה. להפתעתו, מגלה הצוות שאין בעיר נפש חיה. הדיווח, שמעבירים אנשי צוות האיתור למפקדם, נקטע באיבו עקב הידרדרות מהירה וקשה במצבם הבריאותי. מפקד יחידת ההשבה, הנמצא בבסיס המפקדה ומאזין לדיווח הקטוע והמבולבל, מסיק כי יתכןייתכן והגורם לפגיעה באנשי צוותו הוא אורגניזם [[חוצנים|חוצני]] שחדר לכדור הארץ על-גבי הלוויין הצבאי. לאור זאת, מורה מפקד היחידה להפעיל נוהל חירום [[ממשלה|ממשלתי]], שנועד להתמודד עם מצב שכזה, לאפשר את הכלתו ולמנוע התפרצותה של מגפה ביולוגית.

צוות מדענים שגוייסשגויס למשימה, כחלק מנוהל החירום, מתחיל בניסיון לאתר את הלוויין בעיירה הנידחת פיידמונט. המדענים מסיירים בעיירת הרפאים, כשהם לבושים בחליפות [[מיגון|מגן]] כדי להימנע מהדבקה, ומגלים כי כל אנשי העיירה הקטנה ובכללם אנשי צוות איסוף הלוויין מתו ממקרה חמור וקיצוני של [[קרישה תוך-כלית מפושטת]] המתבטאת בקרישה מהירה של כל נפח הדם שבגופם. המדענים מאתרים את הלוויין ושני ניצולים מהעיירה ([[ינקות|תינוק]] ואדם [[זקנה|זקן]]) ומביאים אותם למתקן מחקר תת-קרקעי מיוחד, שתוכנן ונבנה מראש כדי להתמודד עם מחקר של מיקרואורגניזם מידבק, אלים או בלתי-מוכר.

מתקן המחקר נבנה כאתר תת-קרקעי ה[[הסוואה|מסווה]] כאתר מחקר מדברי של משרד החקלאות האמריקאי במדבריות [[נבדה]]. המתקן בנוי ממספר קומות, שבכל אחת מהן מערך נפרד של מנגנוני טיהור ו[[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] שנועדו למנוע חדירה של מיקרואורגניזם בלתי-רצויים למתקן כמו-גם למנוע בריחה וזליגה של מיקרואורגניזמים מתוך מתקן המחקר החוצה. בקומה התחתונה, והמבודדת ביותר, מצויים מגורי הצוות ומעבדות המחקר. בתחתית המתקן נמצאת [[פצצה גרעינית]] שנועדה לשמש כמוצא אחרון להשמדת המתקן וטיהור סביבתו, במצב בו נוצר חשש ממשי לזליגה החוצה של מיקרואורגניזם קטלני ומידבק. מנגנון הפצצה הגרעינית תוכנן כך שיופעל באופן אוטומטי במידה ואותרה זליגה בלתי רצויה של מיקרואורגניזם מתוך מתקן המחקר. לאחר שהם עוברים סדרה של תהליכי טיהור נפרדים בכל קומה, נמצאים מדעני הצוות המיוחד והניצולים בקומה התחתונה של המתקן. שם מתרחש החלק העיקרי של עלילת הספר שבו מנסים המדענים להבין מה עומד מולם וכיצד ניתן להתמודד עימועמו.

במקביל, מנסה צוות המדענים לעקוב אחרי התרבותו של המיקרואורגניזם בתנאים שונים, בניסיון להבין מה הם התנאים הסביבתיים המעודדים את צמיחתו ומה הם התנאים המדכאים אותה, ולפצח את הסיבה שבזכותה שרדו שני הניצולים מהעיירה פיידמונט - האיש הזקן והתינוק. המחקר מגלה כי המיקרואורגניזם, שקיבל את הכינוי "[[אנדרומדה]]", נישא באוויר ומבצע תשנית ([[מוטציה]]) בכל מחזור גידול ומשנה את תכונותיו הביולוגיות. צוות המדענים לומד כי "אנדרומדה" גדל ומשגשג בתוך תחום צר של [[ערך הגבה]] (pH) ובמצע גידול [[חומצה|חומצי]] מדי או [[בסיס (כימיה)|בסיסי]] מדי הוא מתקשה להתרבות ולהתפתח. תחום ערך ההגבה האידיאליהאידאלי עבור ה"אנדרומדה" הוא בין 7.39 ל-7.43, תחום ערכים שקיים בדם אנושי רגיל. עובדה זו, בשילוב עם בדיקת הרקע של שני הניצולים, מובילה את החוקרים למסקנה כי הסיבה לכך ששני הניצולים שרדו את ההידבקות ב"אנדרומדה" נעוצה בכך שלשניהם היו ערכי pH חריגים בדם: לתינוק, שבכה בלי הפסק, היה דם בעל ערך בסיסי, כתוצאה מ[[נשימת יתר]]. לזקן, שסבל מכאבי בטן, היה דם בעל ערך חומצי, כתוצאה מתרופות שונות שנטל.

דא עקא, יחד עם הגילוי בנוגע לקשר בין התרבותו של ה"אנדרומדה" ובין ערך ההגבה, מסתבר למדענים כי המיקרואורגניזם עבר מוטציה נוספת שהביאה לשתי תמורות באופיו: מחד המוטציה גורמת לו לעכל [[גומי]] סינטטיסינתטי ומנגד שללה ממנו המוטציה את האפשרות לפגוע ביצורים חיים. כתוצאה ממוטציה זו מעכל "אנדרומדה" את אטמי הגומי שבדלתות האטומות שבחדרי המעבדה ודולף החוצה, לחללי המגורים במתקן המחקר בדרכו לאוויר החיצוני. מערכת ההגנה האוטומטית של מתקן המחקר מזהה את הזליגה החוצה של המיקרואורגניזם, אוטמת את קומות מתקן המחקר ופותחת בהליך [[השמדה עצמית]], בדמות חימוש הפצצה הגרעינית שבבסיס המתקן והכנה לפיצוצה לאחר מספר דקות, כדי למנוע התפשטות של זיהום ב[[ביוספירה]].

צוות המדענים, שנלכד בקומות המחקר שנאטמו במתקן, נחרד כשהוא מבין שהוא עומד להיות מושמד בתוך מספר דקות כתוצאה מהפיצוץ הגרעיני, אך חמור מכך: שפיצוץ הפצצה הגרעינית לא רק שלא יביא להשמדתו של "אנדרומדה" אלא יגרום להתרבות אדירה שלו לכדי "מושבת-על", עקב יכולתו להפוך אנרגיה ישירות לחומר לצורך התרבות. הצוות מבין ש"מושבת-על" שכזו תהווה סכנה קיומית לכל היצורים על-פני כדור הארץ, בשל גודלה והתשניות התכפות והבלתי צפויות שעובר המיקרואורגניזם.כחלק מתכנון מתקן המחקר, נקבע מנגנון בקרה אנושי על תהליך ההשמדה העצמית האוטומטי בדמות מפתח מיוחד שנושא אחד מאנשי צוות המדענים. תפקיד המפתח הוא לנטרל את מנגנון הפעלת הפצצה הגרעינית, במידה ועל-פי שיקול דעתו של איש הצוות הפעלת הפצצה איננה נחוצה או בלתי רצויה. מאחר וצוותשצוות המדענים הלכוד במתקן המחקר מגיע למסקנה כי עליהם לעצור בכל מחיר את פיצוץ הפצצה הגרעינית שבמתקן, יוצא אותו מדען המחזיק במפתח במירוץ צמוד נגד הזמן, בניסיון להגיע לאחת מהנקודות הפרושות ברחבי המתקן והמאפשרות להשתמש במפתח המיוחד כדי לנטרל את מנגנון הפצצה האטומית. מאחר ומערכותשמערכות ההגנה האוטומטיות זיהו זה מכבר את הזיהום המתפשט, נאטמו וננעלו דלתות ההפרדה בין המדורים השונים והופעלו ברחבי המתקן מערכות קטלניות אוטמטיות שנועדו למנוע בריחה של מיקרואורגניזמים פתוגניים או חיות מעבדה נשאיות מהמתקן. כתוצאה מכך, מוצא את עצמו אותו איש צוות מנסה לחמוק ממנגנוני ההגנה האוטומטיים הפזורים במתקן בזמן שהוא משתחל דרך פירי שירות ומסדרונות מבודדים, בניסיון להגיע לאחת מתחנות ניטרול הפצצה. בסופו של דבר, מצליח אותו איש צוות להגיע לאחת מהנקודות מספר שניות לפני הפעלת הפצצה הגרעינית ולמנוע את הפעלתה. בכך מציל אותו מדען את חייהם של כל אנשי צוות המחקר שנלכדו במתקן ומונע את התרבותו של "אנדרומדה" למספרים אדירים שימנעו אפשרות להתמודד עימועמו.

בסוף הסיפור, מתברר ש"אנדרומדה" הפך לאורגניזם בלתי מזיק לבני אדם ומצא את דרכו לשכבות העליונות של האטמוספירה, שם מצוי החמצן בריכוז נמוך יותר ועקב זאת מהוות תנאי מחייהמחיה טובים יותר עבורו. הספר מסיים בכך שנוכחותו של "אנדרומדה" בשכבות העליונות של האטמוספירה מביאה לעיכול מגני החום של רכב חלל מאויש בזמן [[חדירה לאטמוספירה|כניסתו מחדש לאטמוספירה]] וכתוצאה מכך לשריפתו.

שמו של הרומן, "זרע אנדרומדה" (באנגלית: "The Andromeda Strain". מילולית: "זן אנדרומדה" או "צאצא אנדרומדה" {{הערה|ראה במילון מורפיקס: [http://www.morfix.co.il/strain] הערך Strain}}), מרמז למוצאו ה[[חוצנים|חוצני]] של המיקרוארגניזם ה[[פתוגניות|פתוגני]] משום שהוא רומז כי המיקרואורגניזם הוא יצור שמקורו ב[[גלקסיית אנדרומדה]].

גלקסיית אנדרומדה הינה ה[[גלקסיה]] הקרובה ביותר ל[[גלקסיית שביל החלב]] (שבה נמצא [[כדור הארץ]]) והיא נקראת על שם דמותה של הנסיכה [[אנדרומדה]], מהמיתולוגיה היוונית. על-פי הסיפור המיתולוגי, אנדרומדה הנסיכה נקשרה לסלע על- ידי הוריה, כדי לשמש טרף למפלצת ששלחו האלים לפגוע בבני האדם. הוריה של אנדרומדה האמינו כי בכך שיקריבו את ביתם למפלצת, יצילו את עמם. בסופו של דבר, הרג [[פרסאוס]] את המפלצת והציל את אנדרומדה. יתכןייתכן ובבחירה בשם "זרע אנדרומדה" יש משום רמיזה לכך שהמיקרואורגניזם הפתוגני, שהביא למותם של בני האדם שבאו עימועמו במגע, הוא מעיין "צאצא" של הנסיכה אנדרומדה ובא לתבוע מבני האדם [[נקמה]] מאוחרת על-כך שזממו להקריבה למפלצת.

* ב-2008 שימש הרומן כבסיס ל[[מיני סדרה|מיני-סדרה]] אמריקאית, שהופקה על- ידי רידלי סקוט, טוני סקוט ופרנק דאראבונט. שמותיהן של דמויות רבות ברומן ומאפייני אישיותן שונו לחלוטין, בהשוואה לרומן.