חניגלבת – הבדלי גרסאות

במאה ה-14 לפנה"ס, יצא המלך ה[[חתי]] [[שופילוליומש הראשון]] למסע מלחמה לאזור סוריה, הוא כבש ערים שונות ביניהן הערים [[כרכמיש]] ו[[חלב (עיר)|חלב]], הוא כבש את [[ושוכני|וַשוּכָני]], עיר הבירה של מממלכת מיתני החורית. השטח של מיתני חולק לשלושה חלקים, החלק המזרחי של הממלכה, עבר לשליטת ממלכת אשור, החלק הצפוני הועבר לממלכת אלשה, ובחלק המערבי הוקמה על ידי החתים ממלכה וסאלית בשם חניגלבת. שטחה השתרע בין [[טור עבדין]] בצפון, עד הפרת, כולל עמקי הנהרות הפוריים של החבור העליון והבליח העליון.{{הערה|שם=טרבור}} מטרתה הייתה להוות אזור חיץ כנגד שאיפות ההתפשטות של האשורים שרצו לשלוט באזור מסופוטמיה העליונה. [[שופילוליומש הראשון]]  המליך על הממלכה שהקים את [[שתיוזה|שַתיוַזַה]] {{אנ|Shattiwaza}} שהיה בנו של תושרתה.{{הערה|שם=טרבור}} כדי לחזק את הברית, הוא השיא לו את בתו.{{הערה|[[איתמר זינגר]], '''החתים ותרבותם''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], 2009, עמ' 61}}. אבל שתיוזה, היה מלך וסאל של [[כרכמיש]] שנשלטה באותה עת על ידי [[פישילי|פּיַשילי]] {{אנ|Piyassili}}, בנו של שוופילוליומש הראשון.{{הערה|שם=טרבור}}תחום השליטה של מלכי מיתני היה זהה בחלקו לתחום הגאוגרפי, ושני המונחים שימשו לעתים קרובות כמילה נרדפת.

 

 

שלמנאסר הראשון החל במדיניות של התיישבות באזור, והקים בה מספר מרכזיים מינהליים כמו [[תל שייח' חמד|דור-קטלימו]], [[קטרה (עיר עתיקה)|קטרה]] (האתר הארכאולוגי תל רימאח {{אנ|Tell al-Rimah}}) ועוד, ששימשו ערי בירה אזוריות. האזור נשלט על ידי שלט שהיה שייך לבית המלוכה האשורי שנשא בתואר סוכלו רבו, שמשמעותו דומה לשר גדול. מבנה שלטוני זה המשיך בימי בנו [[תוכולתי-נינורתה הראשון]] (1243–1207 לפנה"ס). התפקיד של סוכלו רבו, עבר בירושה מאב לבן, עד שנוצרה שושלת שמלכיה החלו לכנות את עצמם "מלך חניגלבת". הם היו כפופים למלך אשור. אחד ממלכי חניגבלת הידועים בתקופה זאת היה [[אילי-פאדה]] {{אנ|Ilī-padâ}} שלקח תפקיד בכיר בתקופת שלטונו של [[אשור-ניררי השלישי]] (1197-1202 לפנה"ס). עיר הבירה של מלכי חניגלבת השתנתה במהלך השנים והתקיימה בעיר ששכנה ב[[תל סבי אבייד]], בדור-קטלימו ובחרבה. {{אנ|Tell Chuera}}