|
[[תמונה:01preparation4Dari.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ה[[לחם]]הכומר וגביעינכנס עם הלחם והיין במהלך הטקס, ה[[ייןדיסלדורף]], שהוכנו לטקס הליטורגיה הקדושה2008.]]
'''הליטורגיה , בהקדושה''' ([[ נצרותיוונית]]: אורתודוקסית|כנסייהΘεία האורתודוקסיתΛειτουργία) היא שמו של טקס ה[[אוכריסטיה]] ובכפי שהוא מתנהל ב[[ נצרות מזרחיתפולחן קדומהביזנטי| כנסיותמנהג האוריינטליותביזנטיון]], היאהמשמש טקסאת מקביל,[[הכנסייה עםהאורתודוקסית]] שינוייםהמזרחית קלים,ורבות למהכנסיות ה[[ מיסהאוניאטי]] ות. ההיא מקבילה ל[[ הכנסייה הקתולית|קתוליתמיסה]] בכנסייה הקתולית הלטינית וכנסיות מערביות אחרות. כמותה, הטקס בנוי על בציעת ה[[לחם הקודש]] לשם האכלת המשתתפים וגמיעה סמלית מה[[יין]]. על פי אמונתהאמונה הנוצרים האורתודוקסיםהנוצרית, בעת טקס הליטורגיה הקדושה הלחם והיין הופכים לבשרו ולדמו של ישו, אף על פי שלא משתנה צורתם, בתהליך המכונה ב[[טרנסובסטנציאציה]]. הטקס מאזכר את [[הסעודה האחרונה]] של ישו ותלמידיו, מפיצי בשורתו. ▼
[[תמונה:Fractio-panis1.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ה[[כומר]] בוצע את ה[[לחם]] בטקס הליטורגיה הקדושה]]
'''הליטורגיה הקדושה''', או בקיצור '''ליטורגיה''', היא מונח שבו משתמשת [[נצרות אורתודוקסית|הכנסייה האורתודוקסית]] לטקס ה[[אוכריסטיה]] {{אנ|Eucharist}}, שבמהלכו בוצע ה[[כומר]] את ה[[לחם]]. המילה [[ליטורגיה]], שמשמעה ב[[יוונית עתיקה]] "[[פולחן]] ציבורי", מופיעה בגרסה היוונית של [[הברית החדשה]] ב[[מעשי השליחים]], פרק 13, פסוק 2. המילה אוכריסטיה (ביוונית: εὐχαριστία; ב[[תעתיק]] [[אלפבית לטיני|לטיני]]: Eucharist) שמשמעותה "הודיה" לא מופיעה בברית החדשה. הראשון שמזכיר אותה הוא [[יוסטינוס מרטיר]] בסביבות שנת [[150]] לספירה: And this food is called among us eὐχαριστία" [eucharist] ... {{כ|ימינה=לא}}
▲הליטורגיה, ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]] וב[[נצרות מזרחית קדומה|כנסיות האוריינטליות]], היא טקס מקביל, עם שינויים קלים, ל[[מיסה]] ה[[הכנסייה הקתולית|קתולית]]. הטקס בנוי על בציעת ה[[לחם]] לשם האכלת המשתתפים וגמיעה סמלית מה[[יין]]. על פי אמונת הנוצרים האורתודוקסים, בעת טקס הליטורגיה הקדושה הלחם והיין הופכים לבשרו ולדמו של ישו, אף על פי שלא משתנה צורתם, בתהליך המכונה [[טרנסובסטנציאציה]]. הטקס מאזכר את [[הסעודה האחרונה]] של ישו ותלמידיו, מפיצי בשורתו.
[[מחקר|חוקרים]] קושרים את [[הסעודה האחרונה]] של ישו וטקס האוכריסטיה ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה]] לספירה, ל[[קידוש]] ול[[ליל הסדר]] במסורת היהודית.
האזכור הקדום ביותר של הסעודה האחרונה מופיע ככל הנראה בתוך "[[האיגרת הראשונה אל הקורינתים]]", בדבריו של [[פאולוס]]: "כִּי־כֵן קִבַּלְתִּי אֲנִי מִן־הָאָדוֹן וּמָסַרְתִּי לָכֶם כִּי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה אֲשֶׁר־נִמְסַר בּוֹ לָקַח אֶת־הַלָּחֶם׃ וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה גוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם עֲשׂוֹּ־זֹאת לְזִכְרִי" (האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פרק 11, פסוקים 24-23).
ב{{ה|מאה ה-11}} התפתח פולמוס בין המערב ובין המזרח על סוג הלחם שיש להשתמש בו ולבסוף ב[[סינוד]] [[פירנצה]], ב-[[1432]], הוחלט ששני סוגי הלחם כשרים לשימוש, אולם בכל מקום צריכים ללכת לפי מנהג המקום. ב{{ה|מאה ה-16}} שבה [[הכנסייה האנגליקנית]] להשתמש בלחם שתפח - [[קלוויניזם|הכנסייה הקלוויניסטית]], לעומתה, משתמשת בלחם שלא תפח.
==ראו גם==
*[[טרנסובסטנציאציה]]
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:תפילות נוצריות]]
[[קטגוריה:ליטורגיה נוצרית]]
|
