אורשו – הבדלי גרסאות

בטקסטים של השושלת השלישית של אור, אורשו מוזכרת אורשו כעיר חשובה בסוריה יחד עם [[מארי]], אבלה ו[[תותול]]. הטקסטים עוסקים בעיקר בתרומות של אורשו לטקסים ופסטיבלים הקשורים במקדשים, שמהם אפשר להניח שלאורשו היה נציג קבוע בחצר המלוכה של [[אור (עיר)|אור]]. לחלק מהנציגים היו שמות [[אכד]]יים, ולחלק שמות [[חורים|חוריים]], עובדה היכולה אולי להצביע על אוכלוסייה מעורבת בעיר. הטקסטים המתייחסים למארי, אבלה ואורשו, מצביעים על חשיבותה של אורשו ב[[הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה|סחר האשורי עם אנטוליה]] שהתקיים בתקופה זאת. ואולי זו הסיבה לכך שהסוחרים האשורים בחרו להקים התיישבות סוחרים באורשו ולא במאמה, ששכנה כנראה מצפונה.{{הערה|שם=גוגקו|[https://books.google.nl/books?id=hB9feN_sbx4C&pg=PA201#v=onepage&q&f=false A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period], מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press,{{כ}}, 2011, עמ' 201}}

אורשו מוזכרת בכתובת של המלך [[גודאה]] מלך [[לגש (עיר)|לגש]], שמלך במאה ה-22 לפנה"ס ב[[שומר]], כעיר שממנה הוא רכש [[שרף|שרפי עץ]].{{הערה|[https://books.google.nl/books?id=slR7SFScEnwC&pg=PA559#v=onepage&q&f=false The Cambridge Ancient History,] נערך על ידי I. E. S. Edwards,C. J. Gadd,N. G. L., הוצאת Cambridge University Press,{{כ}} 1971, עמ' 559}} טקסט אשורי המתוארך למאה ה-19 לפנה"ס, מציין את קיומו של מקדש לאל [[אשור (אל)|אשור]], שהיה האל הפטרון של העיר [[אשור (עיר)|אשור]], ומציאת מקדש לאל זה בעיר אחרת, הוא נדיר.{{הערה|[https://books.google.nl/books?id=akYorRIWPBEC&pg=PA537#v=onepage&q&f=false The Babylonian World], נערך על ידי Gwendolyn Leick, הוצאת Gwendolyn Leick,{{כ}} 2009, עמ' 537}}

לאחר מכן הפכה אורשו ליריבה של ימחד,. היא נכנסה לברית עם קטנה ושמשי-אדד הראשון במטרה לתקוף את [[סומו-אפוח]] מלך ימחד (1780-1810 לפנה"ס). במאבק שניהל סומו-אפוח כנגד מלך [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], הבטיח שמשי-אדד הראשון, לאישי-אדו מלך קטנה, שלאחר שיסיים את המלחמה באזור ה[[דיאלא]] הוא יבוא לסייע לו יחד עם בני בריתו, מלכי אורשו, [[חשום]] ו[[כרכמיש]].{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930#28.1458.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי]''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 10}} בלוחות מארי מתקופת מלוכתו שם של [[ישמח-אדד]], בנו של שמשי-אדד הראשון, נמצאו עדויות לביקור מלכי אורשו וחשום בחודש ניסן בשנת 1777 לפנה"ס, כנראה כדי לחזק את הברית בניהם.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930#31.5784.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי]''', מוסד ביאליק, 2007, עמ' 13}} בטקסט אחר מצוין ששמשי-אדד הראשון שלח 2,000 אנשים לעזרת אורשו, כמות היכולה להוות אינדיקציה לגודלה הפוטנציאלי והצבאי של העיר. טקסט אחר ממארי, מציין שהיה מתח בין אורשו וכרכמיש., כאשר אנשי שבטים תקפו את אורשו דרך שטחה של כרכמיש, שלא עשתה דבר. התקפות אלה הביאו את אורשו לתקוף יחידות צבאיות ואזרחים שנעו לאורך הגדה של הפרת. מידע זה מצביע על הקרבה הגאוגרפית בין שתי הערים.{{הערה|שם=גוגקו}}

מותו של שמשי-אדד הראשון והעלייה בכוחו של [[ירים-לים הראשון]] מיחמדמימחד, הביאו לסיום היריבות ביניהן. ימחד עלתה למעמד של ממלכה גדולה, והיא אכפה את שלטונה על אזורים ממערבה, צפונה ומזרחה של סוריה. אורשו נכנסה לתחום השפעתה של ימחד, בלי שהיא סופחה אליה. הלוחות שנמצאו במארי מציינים מספר שמות מלכי אורשו שמלכו בתקופה זאת, כוללובהם שֶנַם ואַתרוּ-סיפתי, שביקרו במארי בשנה ה-12 למלוכתו של [[זימרילים]].