וירטואליזציית אחסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Aviados העביר את הדף וירטואליזצית אחסון ל־וירטואליזציית אחסון: כתיב |
מ סקריפט החלפות (מסוי, קובצי, ייעודי) |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''
מערכות אחסון בנויות מ[[חומרה]] ו[[תוכנה]] על מנת לספק למשתמשים קצבי אחסון מהירים, אמינים וזולים. קיימת מגמה בעולם המחשוב להשתמש בחומרה נפוצה ("מהמדף") ולא לבנות חומרה
בעבר הוויטאוליזציה הייתה מיועדת, בעיקר, לרשתות [[SAN]] אך עם זמינות והוזלת רשתות [[LAN]] היא עברה גם לרשתות אלו ול[[אינטרנט]].
שורה 15:
* ברמת השרת: יתרון השיטה הוא בשימוש בתוכנה בלבד. אין צורך, כמעט, בחומרה נוספת המייקרת את הפתרון. חסרונות השיטה הם בצורך להתקין תוכנה ייעודית על כל אחד מהשרתים, דבר שגוזל זמן התקנה רב במקרה של מספר שרתים רב. ישנו צורך בפיתוח תוכנה לכל מערכת הפעלה ובנוסף ההישענות על משאבי המחשב המארח גוזלת משאבים אלה מהאפליקציות הרצות עליו במילא.
* בעזרת ממירים (Routers) חכמים היושבים באמצע וחוצים את הרשת לשתיים. רשת ("קדמית") המורכבת מהם ומהשרתים ורשת שנייה ("אחורית") המורכבת מהממירים ומאמצעי האחסון. יתרונה של השיטה היא בהישענות על חומרה ייעודית ובכך לשחרר את משאבי השרתים. מספר הממירים קטן משמעותית ממספר השרתים ולכן זמני התקנת הגרסאות ועדכונן קצרים בהרבה מוירטואליזציה ברמת השרתים. חסרון השיטה הוא הצורך ב[[יתירות]], שכן אם אחד הממירים קורס או לא יכול לעמוד במעמסה עליו יש ל"עזור" לו בעזרת ממיר (ים) נוסף (ים). חסרון נוסף הוא בצורך ברכישת חומרה ייעודית הדורשת יותר חשמל (בדמות מיזוג וכו'), והתיישנותה במהרה. מודל זה קיים ברשתות SAN.
* באמצעי האחסון עצמם (שיכולים להיות וירטואלים בעצמם - כדוגמת ב[[ענן מחשוב]]). יתרונות השיטה הם עבודה מיטבית עם החומרה עליה רצה שכבת הווירטואליזציה ואי צורך בהתקנת חומרה או תוכנה נוספות. חסרון השיטה הוא "כבילת המשתמש" לספק מסוים או אפילו לדגם מסוים. יש קושי
=== דוגמאות לאפליקציות הנתמכות בווירטואליזציה ===
מאחר שהשרתים כותבים / קוראים אל/מ כוננים וירטואליים ניתן להיעזר באפיון זה על מנת להריץ אפליקציות שונות, שכן מנקודת מבטם של השרתים מיקומו הפיזי של המידע נסתר מהם.
* הגדלה וצמצום של נפחי דיסקים בצורה פשוטה.
* ניתן להקפיא דיסק וירטואלי בנקודות זמן שקובע אחראי הרשת כ"תצלום הבזק" (snapshot), מבלי ל"הפריע" לאפליקציות. בעזרת הקפאה זאת ניתן לגבות את הכוננים. הגיבוי יכול להיות לדיסק מקומי אחר או לרשמקול (שיכול להיות בעצמו וירטואלי). ההקפאה, במקרה כזה, כהפסקת חשמל ושיחזור המידע הוא תלוי תמיכת האפליקציה לכישלון כזה. ניתן גם להתחבר לאפליקציות על מנת לבצע הקפאה "אטומית"; באפשרות זאת יש לעשות שימוש בכלים הנמצאים בחלק ממערכות הפעלה או כלים המסופקים על ידי יצרני האפליקציות. ברוב ההתקנים ישנה אפשרות להקפיא מספר דיסקים בצורה עקבית כאשר יש קשר בין המידע הרשום בדיסקים אלו (למשל
* ספריית רשמקולים וירטואלית משמשת כתחליף לרשמקולים פיזיים. היתרון בכך שאין צורך להסתמך על [[סרט מגנטי|מדיות]] איטיות, יקרות ואמינות פחות. תוכנת הווירטואליזציה מחקה את פעולת הרשמקולים, והשרתים משתמשים בתוכנות [[גיבוי]] לרשמקולים הנפוצות.
* אפשרות להתאוששות מאסון על ידי העתקת המידע למרחקים גדולים בעזרת שימוש ב-Tcp/IP בצורה א-סינכרונית או מרחק קצר בצורה סינכרונית. ההבדל בין שתי השיטות הוא בעדכניות ועקביות המידע. בצורה הא-סינכרונית לא מובטח שכל המידע אכן ישוחזר, ואילו בשיטה הסינכרונית ההתאוששות היא אמינה יותר. יתרונה העיקרי של השיטה הא-סינכרונית הוא ביכולת להפיץ את המידע (שמהירותו מוגבלת על ידי מהירות האור) למרחקים רבים יותר. בעזרת שימוש ב[[שכפול נתונים]] ניתן להעתיק את הכוננים הבסיסיים למדיות שניתן לשלוח "בדואר רגיל" ובכך לחסוך זמן רב. בעזרת ווירטאליזציה ניתן להשתמש במדיות זולות (כולל שימוש ב[[אחסון ענן]]). ניתן לעשות כפעולה יחידה ואז לשכפל את הנתונים כהעתקה מלאה תוך כדי אפשרות למשתמש לעבוד על עותק המידע בצורה מיידית גם לפני סיום ההעתקה בפועל.
| |||