עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף עין גדי (שמורה)#גן לאומי עתיקות עין גדי |
הועבר מעין גדי (שמורה) |
||
שורה 1:
[[קובץ:Ein Gedi 16360 (11828179976).jpg|250px|ממוזער|איזור עין גדי כיום]]
[[קובץ:2011-08 Ein Gedi synagogue 03.jpg|250px|ממוזער|[[בית הכנסת העתיק בעין גדי]]]]
'''עין גדי''' היה יישוב עתיק לחופו המערבי של [[ים המלח]]. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|מהתקופה הכלקוליתית]]. בנוסף ישנם שרידים המעידים על מעל 1,300 שנים של התיישבות יהודית רצופה באזור, החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ועד [[המאה ה-6]] לספירה. בגן נכלל גם אתר [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]] - בית כנסת עתיק מן [[המאה ה-6]], ובו [[רצפת פסיפס]] מהיפות בארץ.
==עין גדי בתנ"ך==
השם עין גדי נזכר ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבתה עם גדייהן. עין גדי מוזכרת כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי".{{הערה|שם=שמואל א, כג-כד|{{תנ"ך|שמואל א|כג|כט}}; {{תנ"ך|שמואל א|כד|א|ללא=ספר}}}} היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}} שם היא מוזכרת גם בשם "חַצְצוֹן תָּמָר".
ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בתור '''חצצון תמר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]], כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי".{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב}}
בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]] נאמר: "וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ--הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}} ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא".{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}
==היסטוריה==
בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], שנערכו ב[[תל גורן]] - מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ל[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל והם מגיעים עד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]] ועמד בשגשוגו עד [[מרד בר כוכבא]], כשאז ננטש המקום מיושביו ונהרס. חלק מן התושבים, ובהם יונתן בן בעיה, מנהיג המורדים ביישוב,{{הערה|ראו: [[מערת האיגרות]].}} ו[[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות נחל חבר הקרובות ומתו במצור.
עין גדי התפרסמה בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. בפסיפס, שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]], מקללים, בין השאר, את מי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" (='סוד העיירה' בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}
יש המקשרים את המטמון מן [[התקופה הכלקוליתית]] אשר נתגלה במערה ב[[נחל משמר]], וכלל כ-400 כלי נחושת רובם בעלי אופי פולחני, עם [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]].
==ראו גם==
* [[שמורת עין גדי]]
* [[קיבוץ עין גדי]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||