שר בלי תיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1)
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
לרוב מינוי שר ללא תיק מתבצע על מנת שראש הממשלה יוכל לקיים [[קואליציה רחבה]] המאפשרת משילות והפחתת לחצים ושסעים. במדינות שונות מוסד שר בלי תיק משמש לפתרון סוגיות שונות, לדוגמה ב[[הולנד]], אחד השיקולים העומדים בבסיס צירופם לממשלה של שרים ללא תיק הוא הצורך ביצירת איזונים פוליטיים בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה.
 
ישנם מודלים תאורטיים שבעזרתם ניתן לעמוד על ההיגיון העומד מאחורי מינוי שר ללא תיק דוגמת ה[[דמוקרטיה הסדרית|דמוקרטיה ההסדרית]] של החוקר [[ארנד ליפהרט]]. עם זאת, מינויים של שרים בלי תיק סופגים בדרך כלל ביקורת ציבורית רבה, בטענה לבזבוז כספי ציבור למימון תפקידים מיותרים.
 
==שרים בלי תיק בעולם==
במדינות שבהן אין ממשל המבוסס על קואליציה, דוגמת [[ארצות הברית]], לרוב לא ימצא תפקיד שר בלי תיק משום שבמדינות מסוג זה הממשלה או הקבינט מתפקדים בעיקר כגוף מייעץ ועל כן אין טעם במינוי שר ללא תיק שלגביו הוא מייעץ.
* [[קנדה]] - התואר שר בלי תיק בא לידי שימוש לסירוגין בממשלה הקנדית, בעת האחרונה התואר לרוב מובא בקונוטציה שלילית. האחרון שמונה לשר בלי תיק בקנדה הוא גליס לאמונטאג' בשנת 1978 וגם הוא בסופו של דבר קודם להיות השר הממונה על הדואר.
* [[אירלנד]] - אין ממש מוסד "שר" כפי שאנו מכירים אותו בישראל, אבל יש חברי ממשלה שאינם אחראים על נושא מסוים ולמעשה הם בפועל שר בלי תיק,. המעמד המדובר הוא בשימוש לעתים נדירות מאוד, ובפועל כשמינו מישהו לתפקיד שכזה, המינוי היה לפרק זמן קצר ובמקביל השר היה אחראי על מחלקת המדינה. בין השנים 1922 ל-1977 (הפעם האחרונה בה מונה שר בלי תיק באירלנד) מונו סה"כ 5 אנשים לתפקיד זה.
* [[גרמניה]] - בין השנים [[1936]] ל-[[1945]] כיהנו בתפקיד שר בלי תיק שני שרים, החל מ-1949 יש תפקיד קבוע של שר בלי תיק ב[[בונדסטאג]] הגרמני. תפקיד זה נקרא "שר למשימות מיוחדות" (Bundesminister für besondere Aufgaben). השר בלי תיק הנ"ל הוא חבר בפדרציה הממשלתית אך אינו אחראי על מנהל פדרלי. חלק מנושאי התפקיד היו מקבילים לשל ראש הסגל של ה[[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] של הממשל הפדרטיבי.
* [[נורווגיה]] - שר בלי תיק הוא שר שאינו ראש של משרד מסוים אבל יש לו את הסמכויות והחובות המוטלות על שר. השר אחראי על תחום ספציפי במשרד של שר אחר בממשלה הנורווגית, השר לתיאום ושת"פ בפיתוח לעולם היה שר בלי תיק.
שורה 20:
 
אלה מאפייני המשרה:
* '''תפקיד:''' לשר בלי תיק אין תפקיד מוגדר, אך הוא יכול להיות מופקד על נושא מסוים, למשל, [[השר לעניינים חברתיים|אחראי על תיאום עניינים חברתיים]], או השר המופקד על ענייני ירושלים.{{הערה|{{החלטת ממשלה|2006|319|הפקדת ענייני ירושלים בידי השר יעקב אדרי והקמת ועדת שרים לענייני ירושלים רבתי}}}} בהתאם לקביעה של [[היועץ המשפטי לממשלה]] משנת 2003, ‫לא ניתן להעביר תחומי פעולה לאחריותו של שר בלי תיק,.‬ אם רצתה הממשלה למנות את השר להיות אחראי על "תחום פעולה", חייב היה הוא להיות במסגרת משרד קיים. לדוגמה, שר בלי תיק שמונה לעזרת [[שר האוצר]], נקרא "שר במשרד האוצר", כך היה למשל [[מאיר שטרית]].
* '''משכורת שנתית ומענקים:''' שר בלי תיק זכאי למשכורת של שר, רכב שרד משודרג, אבטחה צמודה ו-8 עובדי משרד.
* '''הגבלות למספר עוזרים:''' על פי ה[[תקשי"ר]] מותר לשר בלי תיק למנות 6 עוזרים לכל היותר, העוזרים יכולים לכלול מזכיר, יועץ, [[כותב נאומים]], [[דובר (מקצוע)|דובר]] ונהג במשרת אמון.
שורה 28:
המצב שבו מספר השרים שווה למספר המשרדים הביצועיים הוא נדיר. בפועל, שני מצבים שכיחים יותר: מצב שבו מספר המשרדים גדול יותר ממספר השרים (כפי שהיה בממשלות הראשונות ובממשלת נתניהו), ומצב שבו מספר השרים עולה על מספר המשרדים הביצועיים.
 
המצב בו אין הלימה בין מספר המשרדים (התיקים) לבין מספר השרים אינו תופעה ישראלית ייחודית ונובע מה[[משטר פרלמנטרי|משטר הפרלמנטרי]] הרב-מפלגתי ומהאילוצים הקואליציוניים. מבט על סוגי משטר שונים ועל תצורות ממשלה אחרות מלמד כי גם במשטרים מסוגים שונים עשוי להיווצר מצב בו ישנו שר בלי תיק, או שר בלי תיק האמון על נושא מסוים. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] בה יש משטר נשיאותי (השרים, המכונים מזכירים, הם אנשי מקצוע הממונים ישירות על ידי הנשיא ללא שיקולים קואליציוניים) היינו מצפים כי תהיה יציבות רבה יותר של מבנה הממשלה ביחס למשטרים פרלמנטריים. אבל מבט על [[ארצות הברית]] חושף כי הדבר אינו כן. אמנם מבנה משרדי הממשלה יציב יחסית, אך לעתים ובהתאם לנסיבות היסטוריות עשויים לחול שינויים. בממשל [[רונלד רייגן|רייגן]] עדיין היו רק 13 משרדי ממשלה, אך בתום תקופת כהונתו הוא פעל להוספת "המשרד לענייני יוצאי צבא", אשר התווסף כחלק מממשל [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג’ורג’ בוש האב]]. בממשל [[ביל קלינטון|קלינטון]] שודרג מעמדם של ראשי שתי רשויות לחברי קבינט (הממונה על המסחר וראש מחלקת המנהל והתקציב).
 
חוסר הלימה בין מספר השרים לבין מספר התיקים קיים במשטרים פרלמנטריים נוספים, בקנדה למשל, שבה ממשלה של מפלגה אחת בעלת רוב פרלמנטרי שולטת בדרך כלל, מספר השרים בממשלה נע מאז 1980 בין 22 ל-30. באוסטרליהב[[אוסטרליה]], מספר השרים בממשלה נע בין 13 ל-20. ב[[ניו זילנד]] עד 1996 הייתה נהוגה בה שיטת בחירות רובית, אשר הביאה למערכת דו-מפלגתית ולממשלות של מפלגה יחידה בעלת רוב פרלמנטרי. מספר השרים בממשלה נע בין 18 ל-23. ב-1996 הופעלה לראשונה שיטת בחירות חדשה ויחסית, שבעקבותיה נוצרה מערכת רב-מפלגתית וצורך בממשלות קואליציוניות. אולם למרות המעבר מממשלה של מפלגה אחת לממשלות קואליציוניות, מספר המשרדים לא עלה ולא השתנה באורח מובהק. ב[[הולנד]], גודל הממשלה יציב למרות הקואליציות: מאז 1959, מספר השרים לא ירד מ-13 ולא עלה על 16. ב[[אירלנד]] (אשר גם בה לרוב ממשלות קואליציוניות) מספר השרים עומד מאז 1961 ללא שינוי על 15.
 
===ביקורת בישראל===
עיקרי הביקורת הנשמעת בתקשורת מתמקדת בגודל הממשלה, כלומר במספר השרים, ובעיקר בנושאי התואר "שר ללא תיק". תפקיד זה הופיע כבר בממשלהב[[ממשלת ישראל השלישית|ממשלה השלישית]], ומאז היה בשימוש ברוב ממשלות ישראל. הביקורת מתרכזת לרוב סביב העלות התקציבית הגבוהה ובהיעדר תוכן בתפקיד. עם זאת יש לזכור כי במשטר פרלמנטרי רב-מפלגתי חלוקת משרות שר, אפילו ללא תיק ביצועי, היא אחת מהתשואות הקואליציונית המקובלות ביותר ולא פעם היא חיונית כמנגנון של איזון בין-מפלגתי. אף על פי שאינו ממונה על משרד ביצועי, השר ללא תיק הוא חבר מלא בממשלה, בעל קול שווה לשאר עמיתיו השרים. הבעיה מתחילה כאשר מספר השרים ללא תיק חורג מעבר למספרים המקובלים בממשלות קודמות, כפי שקרה בממשלתב[[ממשלת ישראל העשרים|ממשלת האחדות הראשונה]] של [[יצחק שמיר]] (שבעה שרים ללא תיק) ובממשלהוב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלה הראשונה של שרון]] (שישה שרים ללא תיק).
 
===שרים בלי תיק בממשלות ישראל===