מיכאל אליניקוב – הבדלי גרסאות

מאוחר יותר עבר אליניקוב לעיר [[אודסה]], וגם בה עסק במסחר בנפט, והשתלב בעשייה הציונית בעיר. הוא ייסד עם [[זאב ז'בוטינסקי]] ו[[שלמה זלצמן]] את הוצאת [[הוצאת קדימה|"קדימה"]] (בהמשך "ווסטוק", 'מזרח'), אשר הוציאה עשרות ספרים ששיקפו את הרעיון הלאומי ביצירות של גדולי הציונות והופצו ברחבי רוסיה.

 

 

ב-[[1919]] נמלט מרוסיה מאימת ה[[בולשביקים]]. היה חבר הוועד הפועל הציוני עד [[1921]]. מאז ועד [[1924]] היה ממלא מקום המזכיר הכללי של [[ועד המשלחות היהודיות]] ב[[פריז]], ואחר כך כיהן כמנהל המועצה הכלכלית של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[לונדון]]. כן היה חבר מערכת העיתון היהודי, שנבחרה על ידי ועידת הפדרציה של ציוני רוסיה-אוקראינה בספטמבר 1922{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''הדרך אל הרוויזיוניזם הציוני''', מכון זאב ז'בוטינסקי, עמ' 15}} בשפה ה[[רוסית]] "[[ראזסווייט]]".