חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 108.14.197.9 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן |
|||
שורה 11:
בנו של רבי דוד, רבי '''[[משה בידרמן]]''', היה חתנו של [[היהודי הקדוש מפשיסחה]] והוא מילא את מקום אביו באדמ"ורות. לעת זקנותו, בערב [[ראש חודש]] [[חשוון]] [[ה'תרי"א]], [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] יחד עם בניו ונכדיו, התיישב בירושלים ובה נפטר לאחר כחודשיים וחצי, ב[[י"ג בטבת]] ה'תרי"א ונקבר בצמוד לקבר [[זכריה הנביא]].
בנו של רבי משה, '''רבי [[אלעזר מנדל בידרמן|אלעזר מנחם מנדל]]]''', היה לאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ב[[יידיש]] "[[קפוטה#הקפוטה לסוגיה השונים|געלע קאפטן]]". כמו כן תיקן את מנהג תליית 26 [[נר]]ות השמן ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ("הענג לייכטער") ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי, בנו של [[החוזה מלובלין]]. נהג להאריך בתפילה לפני ה[[כותל המערבי]]. נפטר בסעודת [[מלוה מלכה]] של [[פורים משולש]], [[ט"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]].
אחיו של רבי אלעזר
בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל, '''רבי [[דוד צבי שלמה בידרמן|דוד צבי שלמה]]''' (כונה בירושלים "ר' דוד'ל"), סירב כאמור בתחילה לשמש כאדמו"ר והחשיב עצמו חסיד [[חסידות קרלין|קרלין]]. לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד החל לנהל אדמו"רות לבקשת אמו. עמד בראש [[כולל פולין]] והקים את שכונת [[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]] בירושלים. ייסד את [[בית דין|בית הדין]] החסידי בעיר בראשות בעל ה"[[תורת חסד]]". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית [[חיי עולם]]. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר ב[[ה' באלול]] [[תרע"ח]].
בנו, '''רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע]]''', החשיב עצמו גם הוא כחסיד קרלין. לאחר שהתאלמן יצא לחו"ל לתקופה וכיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר למוד סבל ויסורים ב[[צום גדליה]] [[ג' בתשרי]] [[ה'תר"צ]].
==החסידות לאחר קום מדינת ישראל==
|