חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות

בנו של רבי משה, '''רבי [[אלעזר מנדל בידרמן|אלעזר מנחם מנדל]]]''', היה לאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ב[[יידיש]] "[[קפוטה#הקפוטה לסוגיה השונים|געלע קאפטן]]". כמו כן תיקן את מנהג תליית 26 [[נר]]ות השמן ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ("הענג לייכטער") ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי, בנו של [[החוזה מלובלין]]. נהג להאריך בתפילה לפני ה[[כותל המערבי]]. נפטר בסעודת [[מלוה מלכה]] של [[פורים משולש]], [[ט"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]].

אחיו של רבי אלעזר מענדלמנדל, הרב יצחק דוד, סירב לשמש כאדמו"ר והיה חסידו של אחיו. לאחר פטירת אחיו כיהן כמנהיג החסידים לתקופת מה מאחר שאחיינו רבי דוד בן רבי אלעזר מענדלמנדל סירב לשמש כאדמו"ר בפני דודו. רבי יצחק דוד היה ממקימי [[ישיבת חיי עולם]] וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק{{הערה|ראו אודותיו [http://toladot.blogspot.com/2009/09/blog-post.html בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל].}}.

בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל, '''רבי [[דוד צבי שלמה בידרמן|דוד צבי שלמה]]''' (כונה בירושלים "ר' דוד'ל"), סירב כאמור בתחילה לשמש כאדמו"ר והחשיב עצמו חסיד [[חסידות קרלין|קרלין]]. לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד החל לנהל אדמו"רות לבקשת אמו. עמד בראש [[כולל פולין]] והקים את שכונת [[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]] בירושלים. ייסד את [[בית דין|בית הדין]] החסידי בעיר בראשות בעל ה"[[תורת חסד]]". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית [[חיי עולם]]. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר ב[[ה' באלול]] [[תרע"ח]].

בנו, '''רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע]]''', החשיב עצמו גם הוא כחסיד קרלין. לאחר שהתאלמן יצא לחו"ל לתקופה וכיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר למוד סבל ויסורים ב[[צום גדליה]] [[ג' בתשרי]] [[ה'תר"צ]].