ריצ'רד השני, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת התבנית בעבודה |
←השנים הראשונות: והוא רק בן 10 |
||
שורה 48:
ריצ'רד מבורדו היה בנם הצעיר של אדוארד, הנסיך השחור ושל [[ג'ואן, רוזנת קנט]], שהייתה ידועה בכינוי "העלמה היפה מקנט" (The Fair Maid of Kent). אדוארד, שהיה המועמד לרשת את הכתר האנגלי, טיפח את הקריירה הצבאית שלו וכיהן כמפקד צבאי בשלבים הראשונים של מלחמת מאה השנים, במיוחד ב[[קרב פואטייה]] ב-[[1356]]. לאחר הרפתקאות צבאיות נוספות, הוא לקה ב[[דיזנטריה]] ב[[ספרד]] ב-[[1370]], ממנה לא החלים, ונאלץ לשוב לאנגליה בשנה שלאחר מכן. באותה תקופה עמדה ג'ואן במרכזו של סכסוך נישואין שפרץ בין תומאס הולנד, הרוזן מקנט לבין ויליאם מונטקיו, הרוזן מסולסברי, ממנו יצא הולנד המנצח. פחות משנה לאחר מותו של הולנד ב-[[1360]], נישאה ג'ואן לנסיך אדוארד. מאחר שהיא הייתה נכדתו של המלך [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]] ודודנית מדרגה ראשונה של המלך אדוארד השלישי, נדרש אישור של ה[[אפיפיור]] לקיום הנישואין.
ריצ'רד נולד ב-[[6 בינואר]] [[1367]] בארמון הארכיבישוף ב[[בורדו]] אשר בנסיכות האנגלית של [[אקיטן]]. על פי מקורות מהתקופה, שלושה מלכים: מלך [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]], מלך [[ממלכת נווארה|נווארה]] ו[[מלכי פורטוגל|מלך פורטוגל]], היו נוכחים בלידתו. אנקדוטה זו, והעובדה שלידתו התרחשה ב[[חג ההתגלות]], הובילו לתיאורו ב[[דיפטיכון]] של וילטון כאחד משלושת המלכים שנשבעו אמונים ל[[המדונה והילד|מדונה והילד]]. אחיו הבכור, אדוארד, מת ב-[[1371]] וריצ'רד הפך להיות יורשו של אביו. הנסיך השחור נכנע בסופו של דבר למחלתו ונפטר ב-[[1376]]. בית הנבחרים הביע חששות רציניים שדודו של ריצ'רד, ג'ון מגונט, יתפוס את השלטון בכוח. מסיבה זו הוענקו במהירות לנסיך הצעיר כל תאריו של אביו, כולל התואר [[נסיך ויילס]]. ב-[[21 ביוני|21 ביוני,]] בשנה לאחר מכן, מת סבו של ריצ'רד, [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה|אדוארד השלישי,]] וריצ'רד הוכתר למלך ב-[[16 ביולי]] [[1377]], והוא רק בן 10. גם הפעם השפיעו החששות מגונט על ההחלטות פוליטיות, ומינויו של זה כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] נמנע. תחת זאת כיהן ריצ'רד באופן רשמי כמלך בסיועם של חבר יועצים שעליהם לא נכלל גונט. אך לגונט, בשיתוף עם אחיו הצעיר, [[תומאס מוודסטוק, דוכס גלוסטר]] הייתה עדיין השפעה בלתי רשמית על ענייני הממשלה. בד בבד, יועציו וידידיו של המלך, במיוחד סימון דה ברלי (Simon de Burley) ורוברט דה ור (Robert de Vere), דוכס [[אירלנד]], השיגו בהדרגה שליטה על העניינים המלכותיים, וכתוצאה מכך הביע בית הנבחרים את חוסר אמונו במועצה, עד אשר היא הפסיקה לתפקד בשעת [[1380]]. גורם נוסף שתרם לאי שביעות הרצון הכללית היה נטל המס ההולך וגדל בצורת [[מס גולגולת]] שהוטל בין השנים [[1377]]-[[1381]] כדי לממן משלחות צבאיות כושלות שנשלחו ליבשת אירופה. כתוצאה מכך התפתחו בשנת [[1831]] רגשות טינה חזקים בקרב המעמדות הנמוכים כלפי המעמדות השליטים בחברה האנגלית.
==מרד האיכרים==
גם אם חוק מס הגולגולת של שנת [[1381]] היה הגורם הראשי שהצית את אש המרד, שורש הסכסוך של [[מרד האיכרים האנגלי|מרד האיכרים]] טמון במתחים שהיו קיימים כבר בין האיכרים לבין בעלי הקרקעות ואלו גם הורעו בעטיין של ההשלכות הכלכליות והדמוגרפיות של מגיפת [[המוות השחור]]. המרד החל ב[[קנט]] וב[[אסקס]] בסוף מאי וב-[[12 ביוני]]<nowiki/>התאספו כנופיות של איכרים בבלאקהית' (Blackheath) שליד [[לונדון]] תחת מנהיגותם של [[ווט טיילר]], ג'ון בול (Ball) וג'ק סטראו (Straw). ארמונו של ג'ון מגונט, [[ארמון סבוי]], נשרף עד היסוד. [[הארכיבישוף מקנטרברי]], [[סיימון סדברי]] שגם היה [[לורד צ'נסלור]], והלורד העליון של האוצר, רוברט היילס (Hales), נרצחו שניהם בידי המורדים, שדרשו את ביטולה המוחלט של ה[[צמיתות]]. המלך, שהתבצר בתוך [[מצודת לונדון]] יחד עם יועציו, הסכים שלכתר אין סמכות לפזר את המורדים, והאפשרות הסבירה ביותר היא להיכנס למשא ומתן.
| |||