המודל הסטנדרטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 31:
 
== כללי המשחק ==
[[תמונהקובץ:StanModel1.jpg|500px|ממוזער|שמאל|"כללי המשחק"]]
המודל הסטנדרטי מתאר את חלקיקי היסוד וכיצד הם מגיבים ביניהם. על מנת שנבין היטב את הטבע, עלינו לדעת גם מה הם הכללים שעלינו להשתמש בהם כדי לחשב את תוצאותיהן של אינטראקציות. ראו כדוגמה, לשם הבהרת העניין, את [[החוק השני של ניוטון]], F=ma. אנו יודעים ש-F הוא [[כוח (פיזיקה)|כוח]] כלשהו, m היא ה[[מסה]] של חלקיק כלשהו ו-a היא [[תאוצה|תאוצת]] החלקיק בהשפעת הכוח. גם אם ידועים לנו החלקיקים והכוחות הפועלים עליהם, איננו יכולים לחשב את התנהגות החלקיקים אם איננו מכירים את הכלל F=ma. הגרסה המודרנית של הכללים היא תורת השדות הקוונטית היחסותית, שהומצאה במחצית הראשונה של המאה העשרים. במחצית השנייה של המאה למדו החוקרים, עם פיתוחו של המודל הסטנדרטי, להכיר את טיבם של החלקיקים והכוחות הנוהגים לפי כלליה של תורת השדות הקוונטית. המודל הסטנדרטי גם הרחיב את מושג הכוח הקלאסי: כאשר חלקיקים מגיבים ביניהם, אין הם רק דוחפים או מושכים זה את זה, אלא הם עשויים גם לשנות את זהותם, להיווצר ולהתאיין.
 
[[דיאגרמת פיינמן|דיאגרמות פיינמן]] (משמאל), שניסח הפיזיקאי [[ריצ'רד פיינמן]], מסייעות לתת תיאור פשוט ונוח של אינטראקציות בתורת השדות הקוונטית. הקווים הישרים מייצגים את מסלוליהם של חלקיקי חומר; הקווים הגליים מייצגים את מסלוליהם של חלקיקי כוח. אלקטרומגנטיות נוצרת בפליטה ובבליעה של פוטונים על ידי חלקיק טעון כלשהו, כגון אלקטרון או קווארק. בתרשים א', אלקטרון נע פולט פוטון וממשיך לנוע בכיוון חדש. בכוח החזק מעורבים גלואונים שנפלטים (ב') או נבלעים על ידי קווארקים. בכוח החלש מעורבים חלקיקי W ו-Z (ג', ד'), שאותם פולטים ובולעים גם קווארקים וגם לפטונים. ראו כיצד גורם חלקיק W לשינוי זהותו של אלקטרון. ייתכנו אינטראקציות גם בין גלואונים (ה') לבין עצמן וגם בין חלקיקי W או Z לבין עצמם (ו'), אבל לא בין פוטונים לבין עצמם. דיאגרמות א' עד ו' ועד בכלל נקראות "צומתי אינטראקציות". כוחות נוצרים בחיבור של שני צמתים או יותר. לדוגמה, הכוח האלקטרומגנטי בין אלקטרון לקווארק נובע רובו ככולו מהעברת פוטון (ז'). כל מה שקורה בעולמנו, מלבד כבידה, הוא תוצאה של צירופים של צמתים כאלה.
 
=== סימטריות ===
שורה 55:
#במשך זמן רב חשבו הכול ש[[התפשטות היקום]] הולכת ומואטת בגלל משיכת הכבידה ההדדית בין כל הגופים החומריים ביקום. כיום אנו יודעים שההתפשטות מואצת, והגורם לתאוצה זו (שיש לו כבר שם, "[[אנרגיה אפלה]]", אבל טיבו אינו ברור עדיין) אינו מצוי בפיזיקה של המודל הסטנדרטי.
#יש ראיות טובות שבשבריר השנייה הראשון אחרי [[המפץ הגדול]] עבר היקום שלב של התפשטות מהירה במיוחד, הקרויה אינפלציה. השדות האחראים לאינפלציה אינם יכולים להיות שדות של המודל הסטנדרטי.
#אם היקום החל במפץ הגדול כהתפרצות אדירה של אנרגיה, היה עליו להתפלג בהמשך התפתחותו למנות כמעט שוות של [[חומר]] ו[[אנטי-חומר]], בגלל [[סימטריית CP]] שהיא סימטרייה מקורבת של הטבע. אך במקום זאת, ה[[כוכב|כוכבים]]ים וה[[ערפילית|ערפיליות]] עשויים מפרוטונים, מנייטרונים ומאלקטרונים, ולא מהאנטי-חלקיקים המקבילים להם, חלקיקי האנטי-חומר. המודל הסטנדרטי אינו יכול להסביר את האסימטריה הזאת של החומר.
#כרבע מתכולת היקום היא [[חומר אפל]] קר, בלתי נראה, שאינו יכול להיות עשוי מחלקיקי המודל הסטנדרטי.
#במודל הסטנדרטי, אינטראקציות עם שדה היגס (המשויך לבוזון היגס) גורמות לחלקיקים להיות בעלי מסה. המודל הסטנדרטי אינו יכול להסביר את הצורות המסוימות מאוד שצריכות להיות לאינטראקציות של היגס.
שורה 67:
 
==ראו גם==
* [[מיון החלקיקים]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.particleadventure.org/ הרפתקת החלקיקים - מבוא למודל הסטנדרטי (אנגלית)]
* [http://superstringtheory.com/experm/exper1.html קו זמן המציג את גילוים של חלקיקים אלמנטריים] מתוך אתר על [[תורת המיתרים]]