עלילת החמור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (2802) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Liadmalone |
|||
שורה 63:
=== השפעת העלילה על תרגום התורה ליוונית ===
תפוצתה של עלילת החמור בעולם היווני-רומי גרמה לרגישות רבה אצל היהודים, שנתנה ביטוי בצורה [[אפולוגטיקה|אפולוגטית]]. ייתכן מאד שזאת הסיבה שבגללה נמנעו מתרגמי התורה ליוונית ([[תרגום השבעים]]) בעקביות מן השימוש במילה "ὄνος" ("חמור") כאשר היא קשורה במשה, והשתמשו בתחליפים שונים במקומה. כך הם נרתעו מן הפסוק {{ציטוטון|וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל '''הַחֲמֹר'''}}{{הערה|שם=שמות ד כ}} והחליפו את המילה הזאת בביטוי "τὰ ὑποζύγια" ("בהמות משא"); ובפסוק שבו משה מצדיק עצמו כנגד האשמותיו של [[קורח]] ועדתו, {{ציטוטון|לֹא '''חֲמוֹר''' אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם}},{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|טז|טו}}.}} מופיעה בתרגום השבעים המילה "ἐπιθύμημα" (חפץ נחשק) במקום "חמור".{{הערה|{{
אפולוגטיקה זו של המתרגמים הייתה ידועה גם ל[[חז"ל]]. שני הפסוקים הללו נזכרים ב[[ברייתא]] קדומה, בין 15 מקרים שבהם המתרגמים של תרגום השבעים שינו במכוון את המשמעות המקורית:{{הערה|שם=כשר, נגד אפיון 382}}{{הערה|שם=The Image of the Jews 240}}
| |||