מודולריות (תכנות) – הבדלי גרסאות

'''מוֹ‏דוּ‏לַ‏רִיוּ‏ת בתוכנה''' היא תכונה של מערכת מיחשוב המתארת את מידת הפריקות שלה, כדי לאפשר החלפה של חלקים או הוספה של חלקים שלא הוגדרו מראש. מערכת מודולרית היא מערכת הבנויה מיחידות משנה. יחידות, המשנה יכולותשיכולות להיות זהות או שונות. לפעמים ניתןהרכיבים להרכיבצריכים אותןלהיות באופניםמסוגלים שוניםלהתחבר, ובכךלתקשר, ליצורלתפעל גופיםולהחליף שוניםמידע במראהבאמצעות ממשק סטנדרטי, אוכאשר בתפקוד.הם צריכים להיות בעלי צמידות רופפת.

בתחום התוכנה, הצורך במודולריות הוא מרכזי. תוכנת מחשב בנויה מסדרה של הוראות לביצוע בעלת מבנה לוגי מסוים. חלוקה של התוכנה לחלקים ולתת מערכות, ואבחנה ברורה בין חלקים שונים בתוכנה, באופן שתפקיד כל חלק מוגדר וברור היטב, מאפשרת מודולריות.

המעבר למתודולוגיה של [[תכנות מונחה-עצמים]] שיפר רבות את המודולריות של התוכנות, אף שלפני כן היה קיים מושג של יחידה בשפות פרוצדורליות. השימוש בטכנולוגיית [[OLE]] וCOMו-[[COM]] של [[מיקרוסופט]] בסביבת חלונות אף הוא הוסיף יכולת נוספת למודולריות של התוכנות, כך שניתן להוסיף יחידות תכנותיות מקומפלותשהודרו שאףמראש, ושאף נכתבו בשפות אחרות לסביבה קיימת. כך למשל, התפיסה הרווחת בשפת [[VB]] הייתה שימוש בפקדי OLE שנכתבו בשפות אחרות בסביבת הפיתוח שלה. למעשה נוהג די רווח של מיקרוסופט הוא לייצר מנוע שקיים כרכיב עצמאיתעצמאי כמו בנגן המדיה או בדפדפן ה-IE, ולפתח סביבו תוכנה שלמה. בשיטה זו מפתחים בסביבת חלונות יכולים לעשות אף הם שימוש באותו מנוע ללא הגבלה בשפה שהם כותבים.

מלבד האפשרות ליצור תוכנה על ידי צירוף של יחידות תוכנה מוגדרות למערכת אחת, מודולריות בתוכנה מאפשרת גם גמישות בפיתוח התוכנה. כאשר קוד בנוי בצורה מודולרית, ניתן להחליף חלקים בו, בלי צורך לשנות את שאר חלקי התוכנה. לעתים משתמשים באפשרות זאת בזמן הפיתוח, כאשר משלבים חלקי תוכנה מנוונים או מדומים (mock). שילוב חלק מדומה מאפשר לפתח את שאר חלקי תוכנה ולדחות את פיתוח החלק המדומה לשלב מאוחר יותר. בנוסף, כאשר הפיתוח הוא מודולרי, כל צוות פיתוח יכול להתרכז במודול שלו מבלי להיות תלוי בצוות אחר ומבלי להשפיע על עבודה של צוות אחר.

דוגמאותכך נוספותלמשל לשימושנעשה שימוש במודולריות בתוכנה, הן ההרחבותבהרחבות של [[דפדפן|דפדפנים]] וסביבות פיתוח, עדכוני תוכנה והרכבות של [[משחק מחשב|משחקי מחשב]].