אבו תור – הבדלי גרסאות

[[קובץ:אבו_תור.jpg|שמאל|400px|מראה השכונה מכיוון מצפה [[רחבעם זאבי]] ב[[הר הזיתים]]|ממוזער]]

[[קובץ:AbutorS.jpg|260px|ממוזער|שכונת אבו תור (בחזית), על רקע העיר העתיקה ו[[הר הצופים]].]]

'''אַבּוּ תוֹר''' (ב[[ערבית]]: '''أبو ثور'''), הידועה גם בשם '''גִּבְעַת חֲנַנְיָה''', היא [[שכונה]] חצויה [[יהודי]]ת-[[ערבי]]ת ב[[ירושלים]], מדרום ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. היא תחומה מ[[צפון]] על ידי [[גיא בן הינום]], ב[[מערב]] ב[[דרך חברון]] ו[[תחנת הרכבת ירושלים|מתחם הרכבת]], וב[[דרום]] בטיילת [[ארמון הנציב]], יער השלום ו[[טיילת שרובר]]. השכונה שוכנת במרומי גבעת אבו תור, שגובהה 777 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]]. מצפון נשקפת העיר העתיקה ו[[חומות ירושלים|חומותיה]], [[הר הבית]] ו[[הר ציון]], ממזרח נשקפים שכונת [[סילוואן]] ונופי [[מדבר יהודה]], ומדרום [[ארמון הנציב]] ו[[תלפיות מזרח]].

 

 

===מלחמת העצמאות===

[[קובץ:War Memorial in Abu Tor, Jerusalem (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר על כיבוש אבו תור במלחמת ששת הימים]]

[[קובץ:Six Days War Memorial in Abu Tor , Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנופלים בכיבוש אבו תור במלחמת ששת הימים]]

 

==סוגיות אקטואליות ואופי השכונה כיום==

לעומת ההתיישבות היהודית, הצד הערבי קפא על שמריו. תוכנית אב לבנייה בשכונות ערביות במזרח העיר משנת 1998 הראתה את האפשרות לבניית יותר מ־3000 דירות במגזר הערבי. התוכנית נועדה להביא את שטחי הבנייה האפשריים בשכונות הערביות לידי מיצוי, אך גם לאפשר לעברייני בנייה לקבל היתרים בדיעבד והכשרה לבנייה שבוצעה בלא רישיון. בשכונת אבו תור הערבית הותר לפי תוכנית זו לבנות 150 יחידות דיור. ההבדל בין שני חלקי השכונה ניכר גם בהיבט הבינוי. לעומת הפיתוח המואץ שפקד את שכונת אבו תור היהודית, שבה בתי דירות נאים, גגות רעפים וגינות נאות, החלק הערבי של השכונה, שבו מוסיפים קומות לבניינים נמוכים ושטחי ביניים שבין הבתים מתמלאים בבתים חדשים, נראה ככפר מוזנח.