הלוח הקראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קידוש החודש: {{תנ"ך|שמות|יב|ב|קצר=כן}} |
מ ←עיבור השנה: {{תנ"ך|דברים|טז|א|קצר=כן}} |
||
שורה 23:
=== עיבור השנה ===
בניגוד ל[[הלוח המוסלמי|לוח המוסלמי]], '''הלוח העברי''' אינו מבוסס רק על 'החודש הירחי', אלא גם על שנת השמש. בצאתם מארץ מצרים ציווה אלוהים על בני ישראל לשמור על חודש האביב, כלומר לדאוג לכך שהחודש הראשון (חודש [[ניסן]]) יפול תמיד באביב: "שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם -- לָיְלָה." ({{תנ"ך|דברים
בימי הבית השני היה פולמוס גדול בין הזרמים היהודיים - כיצד להתאים את חודשי השנה העבריים עם עונות השנה, על מנת שחודש ניסן ופסח יצאו תמיד בתקופת האביב (כהוראת התורה). [[כת מדבר יהודה]] לא הייתה צריכה להתמודד עם בעיה זו כלל, היות שהנהיגה לוח שנה על פי שנת השמש, ובכך עונות השנה מותאמות לחודשי השנה. לעומת זאת, עקב זה שחז"ל (ה[[פרושים]]) הורו שהשנה העברית היא שנת ירח, על מנת להתאים את חודשי השנה עם עונות השנה, עיברו את השנים לפי עקרון 'מציאת האביב בארץ ישראל'. פרוש המילה אביב הוא מצב מסוים של הבשלת ה[[שעורה]] "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל." (שמות ט' ל"א). הגעת האביב נקבעה לפי מידת הבשלת השעורה ב[[ארץ ישראל]]. אם לא הגיע האביב בחודש השנים עשר הוא חודש [[אדר]], אז היו מעברים את השנה כלומר מוספים חודש נוסף בסופה - אדר ב'. כך נדחה למעשה חג הפסח בחודש ונפל באביב.
|