הקטאיוס ממילטוס – הבדלי גרסאות

הקטאיוס חי בתקופת שלטון ה[[אימפריה הפרסית]] ושירת תקופה בצבא הפרסי, כך שהתאפשר לו לסייר ולהכיר את האימפריה היטב. כמו כן, ערך מסעות נרחבים ב[[ארצותבארצות המזרח]] וב[[מצרים]], אשר שמשו כבסיס לכתיבת חיבוריו, בנוסף לידע הכתוב בו השתמש.

בביקורו ב[[תבאי (מצרים)|תבאי]] שבמצרים, לפי [[הרודוטוס]], סיפר הקטאיוס לכוהני המקדש על שושלת משפחתו המפוארת שמקורה באל,בת 16 דורות לפניושמקורה באל. בתגובה הראו לו המצרים 345 פסלים של שושלת כוהנים אחת ששרתה במקדש, בהם אף לא אל אחד. [[אילן יוחסין|אילן היוחסין]] המצרי, שהיה גדול מכל קנה מידה שהכיר, ערער כנראה את ביטחונו של הקטאיוס והיווה אחד מהגורמים שהובילו לגישתו הביקורתית, לספקנותו ב[[על-טבעיות]] שבמיתולוגיה (אם כי לא בהקצנה עד כדי מרידה) ולשאיפה ל[[רציונליזם]].

ביטויים לרציונליזם שאפיין וייחד אותו ממרבית הכותבים בני זמנו, ניתן לראות בניסיונותיו לכתיבת גנאלוגיות ועלילות מיתולוגיות בצורה המתיישבת עם ההגיון, כדוגמת סיפור לחימתו של [[הרקלס]] ב[[מפלצת מהאדס]], או טענה שמוצאו של הרקלס[[הרקולס]] אינו מ[[זאוס]], אלא משני בני-תמותה. ביטוי נוסף זה הוא טענתו שמייבא [[הכתב הפיניקי]] ליוון אינו אחד מגיבורי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]], כי שרבים גרסו בזמנו, אלא אדם בשם [[דנאוס]].

הקטיוס הואהיה היחיד שהתנגד לפריצת [[המרד האיוני]] בשלטון הפרסי מבין חברי המועצה שהוקמה לדון בנושא, בהנהגת [[אריסטגורס]], [[עריץ|טיראן]] איוניה. הוא טען שהמרד חסר סיכויי הצלחה, לאור עוצמתה של האימפריה הפרסית, אותה הכיר היטב. עמיתיו לא השתכנעו וב[[שנתובשנת 495 לפנה"ס]], פרץ המרד בשיתוף מספר ערים יווניות (ביניהן [[אתונה]]), הביא לפלישת צבא פרס ונחשב לאירוע מכונן בפריצת [[מלחמת פרס-יוון]]. כשהבין שהוחלט למרוד, ניסה הקטאיוס להשפיע על ה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] בה ינקטו והציע לרכז את המאמץ בשליטה בים, המהווה יתרון ליוונים. לשם כך הציע להגדיל את צי הספינות באמצעות הכספים שהופקדו על ידי [[קרויסוס]] מלך [[לידיה]] במקדש ארטמיס באפסוס. הצעה זו התקבלה חלקית מבחינת מיקוד המאמץ להשגת השליטה בים, אם כי יתרון אסטרטגי זה לא הספיק כדי להתגבר על העדיפות המספרית ועוצמת הצבא הפרסי. לקראת פלישה פרסית מתקרבת למילטוס נתקיימה מועצה נוספת לדיון באפשרויות הפעולה. אריסטגורס הציע את [[סרדיניה]] או [[מירקינוס]] כשני יעדים אפשריים לבריחה ולייסוד מושבה חדשה. הקטיוס התנגד לרעיון זה והציע להתבצר באי [[לרוס]] הסמוך למילטוס, עד אשר ינטשו הפרסים וניתן יהיה לשוב לעיר. המילטים דחו גם הצעה זו, מילטוס נפלה לאחר מצור והמרד דוכה. הקטאיוס נפטר כנראה בסמוך לסיום המרד.

ספריו של הקטיוס לא שרדו בשלמותם, אך קיימים כ- 370 פרגמנטים בסה"כ באוסף של הקלאסיקן והפילולוג פליקס יעקבי FGrH (אסופת הפרגמנטים של הסופרים היוונים מהעת העתיקה, שכתביהם השלמים לא שרדו). מקורם בציטוטי היסטוריונים מאוחרים יותר, כמו דיודורוס, הלניקוס והרודוטוס. נראה שהקטאיוס זכה להערכה מיוחדת מצד הרודוטוס, שכן הוא היחיד המוצג בכתביו כמקור מידע שימש את הרודוטוס בעבודותיו וכנראה היחיד שצוטט על ידיו באופן מלא. לדעת פורפיריוס (פילוסוף וחוקר ההיסטוריה היוונית מהמאה השלישית לספירה), אשר השווה בין ספריהם של הקטאיוס והרודטוס, העתיק הרודוטוס קטעים שלמים מספריו של הקטאיוס, בשינויים קלים בלבד, במיוחד אלו המוקדשים למצרים.