פוסט-רוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק הערות שוליים ** |
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי* |
||
שורה 3:
הגדרתו הרחבה והכללית של הפוסט רוק הניחה תחתיה מגוון רחב של זרמים מוזיקליים עד כדי כך שלעתים קשה להבין מהו המכנה המשותף בין ההרכבים השונים הרואים עצמם, או במקרים מסוימים אשר עיתונאים וחובבי מוזיקה רואים אותם, כהרכבי פוסט רוק. מצד אחד ניתן לראות הרכבים שיוצרים מוזיקת גיטרות איטית מעגלית ובעלת גוונים פסיכדלים כגון mogwai ו-slint. אלו מתאפיינות בנגינת גיטרה מלנכולית, בדרך כלל בעלת גוון מעגלי. להקת לבנון הישראלית משתייכת לנישה הזו.
לעומתם, קיים הזרם ששואב השראתו מה[[קראוט רוק]] של שנות השבעים, מ[[ג'אז אוונגארדי]], וממלחינים [[מינימליזם|מינימליסטים]] כמו [[סטיב רייך]] ו[[טרי ריילי]] (Terry Riley). אחת הלהקות הבולטות והפעילות בנישה זו היא Tortoise {{כ}}[
הפוסט רוק היה נוכח משמעותית בעיקר ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות התשעים של המאה העשרים|שנות התשעים]]. לעומת זאת הרכבים רבים באירופה הושפעו מתפיסה זו של מוזיקה הרואה בשבירת המבנה הקלאסי של השיר ויצירת מבנה חדש כחלק חשוב בתהליך הכתיבה, אלו הביאו להתפתחותו של הפוסט רוק [[מוזיקה אלקטרונית|האלקטרוני]] בסוף שנות התשעים. לגרסה האירופאית-אלקטרונית של הפוסט רוק מאפיינים דומים. גם כאן מקורות ההשראה הם לרוב המינימליזם המעגלי של סטיב רייך, אוונגארד לסוגיו, בנייה רב שכבתית של שירים, ולעתים ניתן אף לשמוע מנגינות מעגליות-מלנכוליות בגיטרה. אחד האלבומים המרכזיים של הפוסט-רוק האלקטרוני הוא The Amateaur View של ה[[הרכב מוזיקלי|הרכב]] To Rococo Rot. מייצגי הזרם האלקטרוני של הפוסט רוק בארץ הם [[זגונדר (הרכב מוזיקלי)|הרכב זגונדר]].
| |||