קשר דיסולפידי – הבדלי גרסאות

[[מבנה רבעוני|המבנה הנטיבי]] של רוב החלבונים בעל קשרים דיסולפידיים קבועים, על אף שיש חלבונים המתמרנים בין שני מצבים נטיבים, ועל כן נשברים ונוצרים קשרים חדשים. האנזים (Thioredoxin) [[תיורדוקסין]] [http[://en.wikipedia.org/wiki/:Thioredoxin|Thioredoxin]] משמש כאנטיאוקסידנט המזרז חיזור חלבונים אחרים על ידי ריאקציות [[חמצון-חיזור|חמזור]] תיול-דיסולפיד. אנזימים אלו חיוניים לחיים ביונקים. בחלבונים שבהם יותר השתי זוגות ציצטאין ריאקטיבים, קשרים שגויים בין השיירים יכולים להיווצר, שברוב המקרים יוצרים מבנה מרחבי לא פעיל ('''קיפול נכון פרופרציונלי לרמת פונקציונליות''').ככל שתדירות הקשרים עולה בחלבון, כך התדירות הסטטיסטית לאפשרויות הקשר בין השיירים עולה. לדוגמה, לחלבון (ribonuclease A) [[ריבונוקלאז]] [http[://en.wikipedia.org/wiki/Ribonuclease_A:Ribonuclease A|Ribonuclease A]] שמונה שיירי צסטאין ריאקטיבים וכ- 105 אפשרויות שונות ליצירת ארבעה קשרים דיסולפידים. (Isomerases) איזומראז [Isomerases] [http[://en.wikipedia.org/wiki/:Isomerase|Isomerase]] זוהה כמזרז שבירת קשרים דיסולפידים שגויים, ומעלה את רמת הדיוק ביצירת קשרים דיסולפידים נכונים.