יובנאליס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יובנאליס והיהודים: דבורה גילולה
שורה 69:
יובנאליס מציג את היהודים כקבצנים, מגידי עתידות ובעלי אמונות טפלות.
 
אחרי [[חורבן בית שני]] בשנת 70 לספירה, גדל מאד מספר היהודים ברומא, שסחרו כנראה באזור [[פורטה קאפנה]], אחד השערים העיקריים בחומת סרביוס, שממנו יצאה [[ויה אפיה]], ומאחר שהיה המקום שבו הועמסו ונפרקו סחורות - היה בו שוק גדול ונמשכו אליו סוחרים, רוכלים ומקבצי נדבות. בסאטירה ג כותב יובנאליס על הפיכתה של רומא לעיר של זרים הדוחקים את תרבותה של רומא ואת רגלי הרומאים עצמם,{{הערה|שם=הלצות על יהודים 28-27|[[דבורה גילולה]], '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), ח. יובנאליס, עמ' 28-27.}} בסאטירה ג כותב יובנאליס על הפיכתה של רומא לעיר של זרים הדוחקים את תרבותה של רומא ואת רגלי הרומאים עצמם, ובפרט על מצבו של אזור פורטה קאפנה: {{ציטוטון|אפס עתה מֻשׂכָּרים המקדש, עין הקֹדֶש, החֹרֶש ליהודים, שכל רכושם הוא הסל והשחת}}. "הסל" הוא כנראה סל מרופד בקש ששמר על חום האוכל בשבת. יובנאליס משליך מפשיטת היד של היהודים אל פשיטת היד של החורש והעצים שצריכים לשלם "דמי שכירות".{{הערה|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה ג, טורים 14-13, עמ' 70-69, הערה 4; [http://www.tertullian.org/fathers/juvenal_satires_03.htm יובנאליס, סטירה 3] {{אנגלית}}}} השטח הפתוח נחכר ליהודים, שגירשו את ה[[מוזות]] מהיער ותפסו את מקומן תחת העצים, מאחר שאין להם כסף לשלם שכר דירה בבניין מגורים. "הסל" הוא כנראה סל מרופד בקש ששמר על חום האוכל בשבת.{{הערה|שם=הלצות על יהודים 28-27}} יובנאליס משליך מפשיטת היד של היהודים אל פשיטת היד של החורש והעצים שצריכים לשלם "דמי שכירות".
באותה סאטירה מתאר יובנאליס הקדמה מילולית לתגרת רחוב אליה נקלע אומבריקיוס העני עם בריון שיכור, שמטיח בו שאלות והערות פוגעות ומתגרות המתיחסות לעוניו, ובהן גם העלבון שאומבריקיוס הוא יהודי שמקבץ נדבות על יד אחד מבתי הכנסת של רומא: "מאין תבוא? אצל מי התנפחת משעועית ומיין חמוץ?... דבר או אכך בבעיטה ברב כח! איפה תפשוט יד? באיזה בית כנסת אשאל אודותיך?".{{הערה|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה ג, טורים 296-290, עמ' 90.}}