יובנאליס – הבדלי גרסאות

אחרי [[חורבן בית שני]] בשנת 70 לספירה, גדל מאד מספר היהודים ברומא, שסחרו כנראה באזור [[פורטה קאפנה]], אחד השערים העיקריים בחומת סרביוס, שממנו יצאה [[ויה אפיה]], ומאחר שהיה המקום שבו הועמסו ונפרקו סחורות - היה בו שוק גדול ונמשכו אליו סוחרים, רוכלים ומקבצי נדבות. בסאטירה ג כותב יובנאליס על הפיכתה של רומא לעיר של זרים הדוחקים את תרבותה של רומא ואת רגלי הרומאים עצמם,{{הערה|שם=הלצות על יהודים 28-27|[[דבורה גילולה]], '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), ח. יובנאליס, עמ' 28-27.}} בסאטירה ג כותב יובנאליס על הפיכתה של רומא לעיר של זרים הדוחקים את תרבותה של רומא ואת רגלי הרומאים עצמם, ובפרט על מצבו של אזור פורטה קאפנה: {{ציטוטון|אפס עתה מֻשׂכָּרים המקדש, עין הקֹדֶש, החֹרֶש ליהודים, שכל רכושם הוא הסל והשחת}}. "הסל" הוא כנראה סל מרופד בקש ששמר על חום האוכל בשבת. יובנאליס משליך מפשיטת היד של היהודים אל פשיטת היד של החורש והעצים שצריכים לשלם "דמי שכירות".{{הערה|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה ג, טורים 14-13, עמ' 70-69, הערה 4; [http://www.tertullian.org/fathers/juvenal_satires_03.htm יובנאליס, סטירה 3] {{אנגלית}}}} השטח הפתוח נחכר ליהודים, שגירשו את ה[[מוזות]] מהיער ותפסו את מקומן תחת העצים, מאחר שאין להם כסף לשלם שכר דירה בבניין מגורים. "הסל" הוא כנראה סל מרופד בקש ששמר על חום האוכל בשבת.{{הערה|שם=הלצות על יהודים 28-27}} יובנאליס משליך מפשיטת היד של היהודים אל פשיטת היד של החורש והעצים שצריכים לשלם "דמי שכירות".