הבדלים בין גרסאות בדף "יובנאליס"

נוספו 448 בתים ,  לפני 4 שנים
(←‏יובנאליס והיהודים: יום הכיפורים)
:{{ציטוטון|יש שנולדו להורה, שיָרָא [[שבת]], והללו מתפללים לעבים ולאלוהות השָמַיִם; בשר החזיר שממנו האב התנזר, לא נבדל כלל, כך הם סבורים, מבשרו של אדם; בַּמועד גם יסירו את עָרלתם; לבוז לחֻקיה של רומא הסכינו, ו[[משפט עברי|משפטם העברי]] יִירְאו, ישמרו וישננו - כל שצִוָם [[משה]] במגִלת ספרו הנסתרת: לא להראות את הדרך אלא לשלוּמי אותו קֹדש, לא להוליך בלתי נִִמולים לבאר שבִִּקשוּה. הן האשם הוא האב, שהפך עצל בהגיע כל יום שביעי, ורחק משגרת החיים אשר חי בה}}.{{הערה|שם=בירנבאום 298-297|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה יד, טורים 106-96, עמ' 298-297; [http://www.tertullian.org/fathers/juvenal_satires_14.htm יובנאליס, סטירה 14] {{אנגלית}}}}
האב אהד את היהדות, אך לא עבר גיור מלא, אלא רק שמר את השבת ונמנע מאכילת בשר חזיר, בזמן שבנו הרחיק לכת: הוא עבר ברית מילה ונשבע לחוקי הכת המתבדלת שחבריה אינם עוזרים למי שאינו יהודי.
בהתייחסו זו לתופעת הגרים, הבחין יובנאליס בין שתי דרגות של היות אדם יהודי, כאשר הוא רואה רק באלה ש"בַּמועד גם יסירו את ערלתם" כמי שיהפכו ליהודים מן המניין: הם יחלו "לבוז לחוקיה של רומא" וכיהודים אמיתיים יהפכו למיזנתרופים.{{הערה|[[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 3, עמ' 119-118.}} סאטירה יד מתוארכת סביב שנת 128 לספירה, ומאחר שבדבריו של יובנאליס על המילה והגיור אין כל רמז על כך שמדובר בפעולות בלתי חוקיות, מוערכת שנה זו כמועד האפשרי המוקדם ביותר לאיסור של הקיסר [[אדריאנוס]] על המילה.{{הערה|פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 5, מילה, עמ' 153.}}
 
בסאטירה א, יובנאליס מזכיר "פסלים של טריומפים" ובהם גם פסל, עם כתובת על פועלו, שזכה לו "פקיד-מס ממצרים", ככל הנראה רמז לנציב הרומי במצרים, היהודי המומר [[טיבריוס יוליוס אלכסנדר]].{{הערה|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה א, טורים 131-127, עמ' 47, הערות 35-34.}}