תל חלף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 76:
בחפירות בתל נמצאו תעודות הכתובות ב[[כתב יתדות]] ב[[אשורית]], [[בבלית|בבלית חדשה]], וכמות קטנה ב[[ארמית]]. נמצאו 100 תעודות המתוארכות ל{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}} שמקורן בארכיון של המושל ([[פחה]]) מנכ(מת), אשר פעל בתקופתו של המלך האשורי [[אדד-ניררי השלישי]]. מתעודות אלה ניתן ללמוד על חיי היום-יום, על תפקיד המושל ועל ארגון המקום, כגון הטיפול באורוות (העיר סיפקה סוסים, פרדות ואתונות לשלטונות אשור), הגנים, אספקת מזון ועוד. נשי הפקידים האשורים חיו במשותף בבית הנשים. על פי התעודות ניתן ללמוד שהארמים שנשלטו על ידי האשורים, היו בעיקר פועלים חקלאיים, בעלי מלאכה ועבדים. האשורים הטילו מס כבד על האוכלוסייה המקומית. על פי התעודות ניתן ללמוד גם על הצבא האשורי. אנשי קשר מיוחדים היו מעבירים את פקודות המלך לכל קצווי האימפריה כשהקשרים היו מתחלפים בתחנות שונות. דרכי המלך נשמרו על ידי גדודי צבא שחנו לאורך הדרך. היחידה הצבאים הקטנה ביותר הייתה בת 10 אנשים ומפקדה נקרא רב העשרה. במסמכים מופיעה רשימת הציוד העשירה של יחידה זאת, שכללה גם מרכבה ו-4 סוסים. בנוסף, נמצאו תעודות מאוחרות יותר שתוארכו ל[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאות ה-7]] ו[[המאה ה-6 לפנה"ס|ה-6 לפנה"ס]]. התעודות עוסקות במסחר, מימון הלוואות, ועניינים משפטיים. נמצאו מספר כתובות מסוחרים ששמם אלמנני ואדד-מִִִלכ-ִּּּאילַאי שפירוש שמו הוא "אדד המלך (הוא) אלוהי".{{הערה|[[אברהם מלמט]], '''התעודות מתל חלאף (גוזן)''', ידיעות [[החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], ג/ד‎ ,תש"י ( 1950) עמ' 102-99}}
 
אחת התעודות שנמצאו (תעודה 111) מתייחסת להתיישבות הישראלית בגוזן. תעודה זאת מהמאה ה-7 לפנה"ס עוסקת ב[[פדיון שבויים|פדיון שבויה]] ששמה "דינה". בתעודה מופיעים שמות של שני פקידים בשירות אשור, ששמם "נריהו" ו"פלטיהו". [[בנימין מייזלר]] העריך מעריךבמאמרו ששני השמות מתייחסים לגולים מ[[ממלכת ישראל|ישראל]]. בנוסף, מופיע בתעודה השם "חלבישו", עליו מצוין במפורש שהוא מ[[שומרון (עיר)|שומרון]]. בתעודה נכתב שעל בלברך בן נני (ארמי) למסור את השבויה דינה ליד אדם בשם "הושע". התעודה שאושרה על ידי הנציב מאשרת שאם בלברך לא ימסור את האישה הוא ישלם 3 מינות כסף.{{הערה|ב[[בנימין מייזלר]], '''גולי ישראל בגוזן''', ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ג/ד‎ ,תש"י ( 1950) עמ' 85-83}}
 
הכתובות פורסמו בשנת 1940 בספר: Johannes Friedrich, G. Rudolf Meyer, Arthur Ungnad et al.: Die Inschriften vom Tell Halaf. (German), Beiheft 6 zu: Archiv für Orientforschung 1940