הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)* |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)* |
||
שורה 1:
{{נצרות}}
'''הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית''' או בשמה המלא '''האוטוקפליה'''{{הערה|שם=Autocephaly|{{הערה|שם=Autocephaly|<ref name="Autocephaly">'''[[אוטוקפליה]]''' - [[כנסייה]] [[היררכיה|היררכית]] עצמאית, במיוחד ב[[הכנסייה המזרחית|כנסייה המזרחית]]. בראש ההיררכיה הכנסייתית עומד [[בישוף]].</REF>}}}} '''הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית''' (ב[[גאורגית]]: '''საქართველოს სამოციქულო მართლმადიდებელი ავტოკეფალური ეკლესია''') היא אחת מהכנסיות העתיקות ביותר בעולם. המסורת מייחסת את מקורה של הכנסייה ל[[שנים-עשר השליחים|שליח]] או המיסיונר [[אנדראס הקדוש|אנדראס]] ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה]]. הכנסייה היא [[אוטוקפליה]]{{הערה|שם=Autocephaly}} השייכת ל[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית|נצרות האורתודוקסית המזרחית]]. האורתודוקסיה הגאורגית היא הדת השלטת ב[[גאורגיה]] מ[[המאה ה-4|המאה הרביעית]].
[[חוקת גאורגיה]] הכירה בתפקידה המיוחד של הכנסייה האורתודוקסית ב[[היסטוריה של גאורגיה]]. יחד עם זאת קובעת החוקה תנאים לעצמאותה של הכנסייה מהמדינה. מערכת היחסים בין הכנסייה למדינה הוסדרו, בשנת [[2002]], בהסכם קונסטיטוציוני, [[הקונקורדט של 2002]].
שורה 8:
על פי המסורת, כאשר נשלחו שנים עשר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]] להפיץ את ה[[בשורות]] ברחבי העולם, נשלח [[אנדראס הקדוש]] בתחילה לאזור ה[[קווקז]], באזור בו נמצאת כיום [[גאורגיה]] (אותם ימים היו אלה [[קולכיס|ממלכת קולכיס]] ו[[ממלכת איבריה]]). אנדריאס לקח עמו [[איקונין]] שמימי של [[מרים הבתולה]] שעל פי המסורת לא נעשה בידי אדם. מסורת אחרת טוענת כי השליח שמעון הכנעני (הידוע יותר בשמו [[שמעון הקנאי]]) סייר אף הוא בקווקז והפיץ את הנצרות במערב גאורגיה ונקבר ליד ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[סוחומי]], בכפר [[אנאקופיה]] (כיום [[אתוס החדשה]] ב[[אבחזיה]]). נאמר גם כי אפוסטול נוסף, [[מתיאס הקדוש]], שהחליף את האפוסטול הבוגד [[יהודה איש קריות]], הפיץ את הנצרות בדרום-מערב גאורגיה ונקבר ב[[גוניו]], כפר ליד [[בתומי]]. ישנם גם מספר מקורות גאורגיים המציינים גם פעלו בגאורגיה גם [[ברתולומאוס הקדוש]] ו[[תדאוס הקדוש]].
האפרכיה {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[אפרכיה]]''' (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.</REF>}}}} הגאורגית הראשונה נוסדה ב[[אצקורי]], שבדרום-מערב גאורגיה. על פי המסורת נוסדה האפרכיה בידי אנריאס הקדוש. הכנסיות הגאורגיות העתיקות ביותר נבנו בתחילת [[המאה ה-3|המאה השלישית]], בכפר [[נקרסי]] ([[כארתלי]], [[מזרח גאורגיה]]).
[[תמונה:SaintNino.gif|שמאל|ממוזער|250px|[[נינו הקדושה]] מ[[קפדוקיה]]]]
משנת [[303]] הוענק ל[[נינו הקדושה]] מ[[קפדוקיה]] התואר המכובד, [[שווה-ערך-אפוסטול]] {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[שווה-ערך-אפוסטול]]''' (Iσαπόστολος) - תואר דתי שניתן ל[[קדוש (נצרות)|קדושים]] ב[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית|נצרות האורתודוקסית המזרחית]], והיה שווה במעמדו לשליחים. הקדוש עבר לפני כן תהליך של '''[[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]]''' (Canonization) - הכרזה על בני אדם כ[[קדוש נוצרי|קדושים]] אחרי מותם, ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]].</REF>}}}}, בגין הפצת הנצרות בממלכה הגאורגית של [[ממלכת איבריה]]. בשנת [[327]] אומצה ה[[נצרות]], על ידי המלך [[מיריאן השלישי, מלך איבריה|מיריאן]] ואשתו [[ננה הקדושה|ננה]], כדת הרישמית של הממלכה. גאורגיה המערבית, שנשלטה באותם ימים על ידי [[הקיסרות הרומית]], [[המרת דת|התנצרה]] בתהליך הדרגתי שהושלם ב[[המאה ה-6|מאה השישית]]. הממלכה מערב גאורגית, [[אגריסי]], הכריזה, בשנת [[523]], על הנצרות כדת הרישמית של הממלכה. הממלכות הכריזו על [[גיאורגי הקדוש]] כ[[קדוש מגן|קדוש המגן]] של גאורגיה. מסורות של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית מחזיקות בדעה כי [[גאורגיה]] היא מדינה תחת הגנה מיוחדת מצד [[מרים, אם ישו]], והחיבה ל[[תאוטוקוס]]{{הערה|1= '''[[תאוטוקוס]]''' (Θεοτόκος) - הוא כינוי ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], ב[[נצרות אוריינטלית|נצרות האוריינטלית]] וב[[הכנסייה הקתולית המזרחית|הכנסיות הקתוליות המזרחיות]] ל[[מרים, אם ישו]] ומשמעותו "יולדת האל".}} היא עמוקה בתודעה הגאורגית אורתודוקסית.
[[תמונה:SaintNinoCross.jpg|ימין|ממוזער|150px|[[צלב הגפן]] (נקרא גם צלב נינו הקדושה)]]
הנצרות הגאורגית הושפעה היסטורית מהכנסייה של [[האימפריה הביזנטית]], והייתה תמיד חלק מה[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] הנרחבת. משנות העשרים של [[המאה ה-4|המאה הרביעית]], הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית הייתה תחת הסמכות של ה[[בישופות אפוסטלית|בישופות האפוסטלית]] {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[בישופות אפוסטלית]]''' - בישופות שנוסדה על ידי אחד או יותר מהאופוסטולים.</REF>}}}} של [[אנטיוכיה]]. הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית הפכה ל[[אוטוקפליה]]{{הערה|שם=Autocephaly}} (עצמאית) בשנת [[466]] כאשר ההטריארך של אנטיוכיה העלה בדרגתו את ה[[בישוף]] של [[מצחתה]] לדרגת "הקתוליק של כארתלי". בשנת [[1010]], עלה הקתוליקוס של כארתלי בדרגה לדרגת [[פטריארך]]. מאז ואילך, היא הפכה הדרגה העליונה בחשיבותה בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, [[קתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]].
בין המאות ה[[המאה ה-6|שישית]] וה[[המאה ה-9|תשיעית]], חוותה גאורגיה טרנספורמציה תרבותית כאשר הופיעה ושיגשגה ה[[נזיר|מנזריות]]. מנזרים חשובים נוסדו במספר מקומות במיוחד [[מנזר איווירון]] ב[[הר אתוס]] שב[[יוון]], בו תורגמו חיבורים דתיים רבים מ[[יוונית]] ל[[גאורגית]]. ספרות [[הגיוגרפיה|הגיוגרפית]] {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[הגיוגרפיה]]''' - תיאור חיי [[קדוש (נצרות)|קדושים]].</REF>}}}} משמעותית נוצרה גם בגאורגיה, כמו: "[[חיי נינו הקדושה]]", "[[מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה]]".
מרכזים תרבות כנסייתית מפורסמים כוללים את [[המנזר הגאורגי]] ב[[סיני]], קומפלקס המנזרים ב[[הר אתוס]] (ביניהם [[מנזר איווריון]]), כנסיות גאורגית ב[[:קטגוריה:גאורגיה: מחוזות היסטוריים|מחוז ההיסטורי]] [[טאו-קלארג'תי]] (מ[[המאה ה-16|המאה השש עשרה]] חלק מ[[טורקיה]]), [[מנזר בצ'קובו|מנזר פטריסיוני]] ב[[בולגריה]], [[קתדרלת בגרטי]], [[מנזר גלאתי|המנזר והאקדמיה גלאתי]], קומפלקס המנזרים והאקדמיה [[איקאלתו]], [[קתדרלת סווטיצחובלי]], המנזר ב[[מרטווילי]] וקומפלקס המנזרים של [[דוד גרג'ה]].
נציגים בולטים של הרבות כהכנסייתית הגאורגית כוללים את [[אווגירוס פונטיקוס]] {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[אווגירוס פונטיקוס]]''' {Evagrius Ponticus) - נזיר וסגפן נוצרי, אחד מהכוכבים העולים בכנסייה בסוף [[המאה ה-4|המאה הרביעית]] שהיה ידוע כהוגה דעות חריף, נואם מלוטש, וכותב בחסד.</REF>}}}} (ידוע בגאורגיה כאווגרה פונתלי מ[[המאה ה-4|המאה הרביעית]]), [[פטר האיברי]] (פטרה איבריאלי מ[[המאה ה-5|המאה החמישית]]), [[אכתווימה מאתוס]] (אכווימתה אתונלי מהמאות ה[[המאה ה-10|עשירית]] וה[[המאה ה-11|האחת עשרה]]), [[גיאורגי מאתוס]] (גיאורגי אתונלי מ[[המאה ה-11|מאה האחת עשרה]]), [[ארסן מאיקאלתו]] (ארסן איקלתואלי מהמאה האחת עשרה) ו[[אפרים הקטן]] (אפרים מצירה מהמאה האחת עשרה).
[[הפלישה המונגולית לגאורגיה]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ו[[הפלישות הטימוריות לגאורגיה]] במאות ה[[המאה ה-14|ארבע עשרה]] וה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] פילגו את הנצרות הגאורגית. בין המאות ה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] וה[[המאה ה-18|שמונה עשרה]], היו גם הכנסייה והמדינה שתיהן מחולקות לשני חלקים, [[מזרח גאורגיה]] ומערב גאורגיה ולפיכך נוהלה הכנסייה על ידי שני פטריארכים. בשנת [[1801]] סופחה הממלכה המזרח-גאורגית, [[ממלכת כארתלי-קאחתי]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. ב-[[18 ביולי]] [[1811]], בוטל המעמד האוטוקפלי{{הערה|שם=Autocephaly}} של הכנסייה הגאורגית על ידי השלטונות הרוסיים, חרף האופוזיציה הכבדה בגאורגיה, והכנסייה הגאורגית הוכפפה לשלטון סינודי {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[סינוד]]''' או '''סינודה''' (Synod) - כינוס מועצתי בדרגה פחותה מזו של [[ועידה אקומנית]].</REF>}}}} (מועצתי) של [[הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית]]. ה[[ליטורגיה]] הגאורגית נדחקה הצידה והוחלפה בליטורגיה רוסית.
== הכנסייה הגאורגית מהמאה העשרים והלאה ==
שורה 26:
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] ונפילת ה[[צאר]] [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], שבאה בעקבותיה, במרץ [[1917]], החזירו הבישופים הגאורגים, ב-[[25 במרץ]] [[1917]], באופן חד-צדדי, את האוטוקפליה{{הערה|שם=Autocephaly}} (עצמאות) של הכנסייה הגאורגית. הכנסייה הרוסית לא קיבלה את השינוי שעשו הגאורגים אולם לא יכלה לעשות דבר. רק לאחר נפילת [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] בעקבות [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה]], בשנת [[1921]], נתנה להם את ההזדמנות לגרום להטרדת ודיכוי הכנסייה הגאורגית. מאות כנסיות נסגרו ומאות נזירים [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] בתקופת [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]]. למרות זאת הוכרה, ב-[[31 באוקטובר]] [[1943]], עצמאותה של הכנסייה הגאורגית על ידי הכנסייה הרוסית, אולם עדיין הייתה כפופה לכנסייה הרוסית שהפעילה לחץ בלתי פוסק על הגאורגים בתקופה המערכה האנטי-דתית של השלטונות הסובייטים.
ב-[[30 במרץ]] [[1990]], הכיר [[פטריארך קונסטנטינופול]] בעצמאותה של הכנסייה הגאורגית ואישר את האוטוקפליה{{הערה|שם=Autocephaly}} שלה, שהופעלה, הלכה למעשה, מאז ה[[המאה ה-5|מאה החמישית]]. כמו כן קיבל הפטריארך של גאורגיה את התואר הכנסייתי [[קתוליקוס]] {{הערה|{{הערה|<REF>'''[[קתוליקוס]]''' (καθολικός) - ה[[פטריארך]] של [[ארמניה]], [[גאורגיה]] ו[[אלבניה הקווקזית|אלבניה]] או של [[כנסייה]] [[המינות הנסטוריאנית|נסטוריאנית]] אחרת</REF>}}}}. עצמאותה של גאורגיה שבאה לאחר מכן הביאה לתחייה מחודשת של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית.
בשנת [[2002]] הצהירו, כ-82% מהאוכלוסייה הגאורגית, על עצמם כשייכים לכנסייה הגאורגית. מבין אלה שלא הצהירו על כך נכללים [[אסלאם|מוסלמים]] וכנסיות נוצריות אחרות: [[הכנסייה הרוסית]], [[הכנסייה הארמנית]], [[הכנסייה הקתולית]] ועוד. באותה שנה דווח על 35 [[דיוקסיה|דיוקסיות]] וכ-600 כנסיות השייכות לכנסייה הגאורגית בהם משרתים כ-730 [[כומר|כמרים]]. כמו כן דווח גם כי בשנת [[2007]], מונה מספר מאמיני הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית כ-5 מיליון מאמינים בכל העולם מתוכם 3,670,00 בגאורגיה עצמה ואחראים על 35 [[דיוקסיה|דיוקסיות]].
שורה 32:
== הקתוליקוס-פטריארך של גאורגיה מאז 1917 ==
[[תמונה:Gergeti_Trinity_Church_and_a_chapel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית גרגטי]] של השילוש הקדוש המתנשאת על הר בגובה כ-2,200 [[מטר]] מ[[גובה פני הים|מעל פני הים]]. [[הרי הקווקז]] שברקע מתנשאים לגובה 4,000 מטר מעל פני הים]]
הכנסייה הגאורגית האורתוקודסית מנוהלת על ידי [[הסינוד הקדוש]] {{הערה|{{הערה|<REF>בחלק מה[[אוטוקפליה|אוטוקפליות]] של [[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] ו[[הכנסייה הקתולית המזרחית]] נבחר ה[[פטריארך]] או ראש ה[[בישוף|בישופים]] בידי קבוצה שנקראת '''[[הסינוד הקדוש]]'''.</REF>}}}}. בראש הסינוד הקדוש עומד ה[[הקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]] {{הערה|{{הערה|<REF>נקרא לעתים קרובות כ"קתוליקוס של גאורגיה" או "הפטריארך של גאורגיה".</REF>}}}}. הקתוליקוס הראשון של גאורגיה היה [[מלכיצדק הראשון]] ([[1010]]-[[1030]]). בשנת [[1811]] בוטל כאמור התפקיד, ובשנת [[1917]] מונה [[קיריון השני, פטריארך גאורגיה|קיריון השני]] לפטריארך. משנת [[1977]], ממלא את התפקיד, [[איליה השני, פטריארך גאורגיה|איליה השני]] הנושא גם בתואר הארכיבישוף של [[מצחתה]] ו[[טביליסי]].
* [[קיריון השני]] ([[1917]]-[[1918]])
| |||