ויקיפדיה

הפלישה האמריקאית לפנמה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)*
שורה 6:
הממשל הפנאמי גם החל להתרחק מארצות הברית; בין היתר, הוא נמנע מלהאריך את תוקף פעילותו של ה-[[WHISC]] ("בית הספר של האמריקות") בפנמה. "בית הספר" היה מוסד של הכוחות המזוינים האמריקאים, בו אומנו ותודרכו כוחותיהן של מדינות ידידותיות לארצות הברית באמריקה המרכזית והדרומית. נטען כי בית הספר עסק באימון בהפרת זכויות האדם של מתנגדי המשטרים הללו. אומנו בו בין היתר הדיקטטורים [[לאופולדו גאלטיירי]] (שהשתייך ל[[חונטת הקצינים]] ב[[ארגנטינה]]), [[אפרין ריוס מונט]] (שליט [[גואטמלה]]), [[הוגו בנסר]] (שליט [[בוליביה]]), קצינים בכירים ממשטרו של [[אוגוסטו פינושה]] ב[[צ'ילה]] והטרוריסט [[לואיס פוסדה קרילס]].
 
נורייגה, שליט פנמה ב-1989, פעל למילוי ההסכם ולצמצום הנוכחות האמריקאית בארצו. זאת, חרף העובדה שהוא קיבל תשלומים מה-[[CIA]] מאז [[1959]] והיה נחשב למקור מודיעיני ומבצעי של רשות הביון האמריקאית. נורייגה אף הכיר את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש האב, מתקופת שירותו של הלה כראש ה-CIA‏‏<ref>{{הערה|‏<div style="direction: ltr;">
Jones, Howard. Crucible of Power: A History of U.S. Foreign Relations Since 1897. 2001, page 494
</div>‏</ref>}}. פעילותו של נורייגה בשירות ה-CIA כללה קידום האינטרסים של ארצות הברית במרכז אמריקה, ובכלל זאת פגיעה בפעילותם של כוחות ממשלת [[החזית הסנדיניסטית]] ב[[ניקרגואה]] ולחימה נגד מהפכני ה-[[FMLN]] ב[[אל סלוודור]]. מוערך, כי קיבל כ-100,000 דולר לשנה מן האמריקאים עבור פעילותו זו‏‏<ref>{{הערה|‏<div style="direction: ltr;">
Frederick Kempe, Divorcing the Dictator (New York, Putnam, 1990), ppg 26-30, 162
</div>‏</ref>}}. בעוד ששיתף פעולה עם [[המנהל לאכיפת (חוקי) הסמים]] (DEA) להכשלת [[הברחה|הברחות]] סמים, הוא עבד גם עם סוחרי סמים. הפלישה כללה בין היתר כוח מ[[חידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית|חטיבת הריינג'רס ה-75]] שתפס שטחי מפתח חיוניים{{הערה|1=שון ניילור "'''יום שלא טוב למות בו'''", [[תל אביב]]: [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] - המכון - לחקר הטקטיקה, [[הוצאת משרד הביטחון]], [[2007]], עמוד 80.}}.
 
במהלך הפלישה, ניסה משרד ההגנה האמריקאי למנוע זרימת מידע חופשית לידי העיתונות. רשת [[CNN]] הצליחה לעקוף את המגבלות באמצעות התקנת [[קו טלפון אדום]], אליו התקשרו אזרחים פנאמיים ומסרו מידע‏‏{{הערה|1=‏רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/InternationalEye/Pages/article3020.aspx נשק קטלני], [[העין השביעית]], ינואר 2001‏}}. בשל האיפול העיתונאי שהטיל הממשל האמריקאי, קשה עד היום לדעת מה מספר הקורבנות מקרב אזרחי פנמה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפלישה_האמריקאית_לפנמה"