פרסיוס – הבדלי גרסאות

על פי הביוגרפיה הכלולה בכתבי היד, פרסיוס נולד למשפחה מ[[מעמד הפרשים]] ב[[וולטרה]], שהיתה עיר אטרוסקית קטנה במחוז פיזה, ממעמד גבוה מצד שני הוריו. כשהיה בן 6 איבד אביו, ואביו החורג מת מספר שנים לאחר מכן. בגיל 12 הגיע פרסיוס לרומא, בה למד אצל רמיוס פלמון ואצל ה[[רטוריקה|רטוריקן]] ורגיניוס פלאבוס. במשך 4 השנים הבאות הוא התיידד עם לוקיוס אנאוס קורנוטוס, המשורר הלירי [[קסיוס באסוס]] {{אנ|Caesius Bassus}} והמשורר [[מרקוס אנאוס לוקאנוס]]. לוקאנוס הפך מאוחר יותר למעריץ נדיב של כל מה שפרסיוס כתב. פרסיוס גם הפך לחבר קרוב של [[תרסיאה פייטוס]] {{אנ|Thrasea Paetus}}, בעלה של קייקיניה אריה (Caecinia Arria), קרובת משפחתו של פרסיוס. במרוצת 10 השנים הבאות ערכו פרסיוס ותרסיאה פייטוס מסעות רבים יחד. מאוחר יותר הוא פגש את [[סנקה]], אולם לא התרשם מכישרונו.

 

 

=== ספקות לגבי הביוגרפיה שלו ===

העניין העיקרי בעבודתו של פרסיוס נמצא בקשר שלה לסאטירה הרומית, בתוספת שלה של [[האסכולה הסטואית|סטואיות]] רומית, ובשימוש שלה בלשון הלטינית. השפעתו של הורטיוס על פרסיוס לא יכולה היתה להיות, למרות שתיקת הביוגרפיה, פחותה מזו של לוקיליוס. לא רק דמויות, אלא משפטים שלמים, מחשבות ומצבים באים הישר ממנו. הדמיון רק מדגיש את ההבדל בין הקריקטוריסט של הסטואיות לבין המטיף שלה. פרסיוס הגיע לשיא בסאטירה הרומית; על ידי רצינות ותכלית מוסרית הוא מתעלה הרבה מעל השנאה הפוליטית או הלגלוג טוב הלב של קודמיו וההתמרמרות הרטורית של [[יובנאליס]]. ממנו אנו למדים כיצד פילוסופיה זו יכולה היתה להשפיע על תודעתם של אלה שעדיין שמרו על העומק והטוהר של הכבוד הרומאי הישן. כמה מהקטעים המקבילים בעבודותיהם של פרסיוס ו[[סנקה]] דומים מאד ולא ניתן להסבירם בשימוש במקור משותף. כמו סנקה, פרסיוס מגנה את הסגנון העכשיוי ומחקה אותו. אמנם, בכמה מכשליו הגרועים ביותר, ביטוי מופרז, עודף פרטים והגזמה, הוא עולה על סנקה, בזמן שאי הבהירות, העושה את ספרו הקטן כה קשה לקריאה ולא בשל עומק של מחשבה, בקושי משתווה עם הבהירות התמציתית של מכתבי המוסר של סנקה. ניגוד מסקרן לנטייה זו מוצג על ידי שימושו החופשי במילים "עממיות". כמו לגבי [[אפלטון]], גם לגבי פרסיוס, נאמר שהוא חיקה את [[סופרון]] {{אנ|Sophron}}; המקור לכך מאוחר ([[לידוס]], Lydus, De mag. I.41) {{אנ|Lydus}}, אך לפחות ניתן לזהות בסצנה הפותחת את סאטירה 3 קירבה ליצירות כמו אדוניאזוסיי של [[תיאוקריטוס]] ושל [[הרודאס]] {{אנ|Herodas}}.

 

 

הביוגרפיה מספרת שהסאטירות לא נותרו שלמות; מספר שורות הוסרו (כנראה על ידי קורונטוס או באסוס) מסוף היצירה כדי שזו תוכל להיות כאילו-גמורה. ייתכן וזה אומר שמשפט בשורה שפרסיוס השאיר בלתי גמורה, או פסקה שהוא לא השלים, היה צריך להשמיט אותם. אותו מקור אומר שקורנוטוס ללא ספק מחק התייחסות פוגענית לטעמו הספרותי של הקיסר. אולם עקבות של חוסר בהגהה עדיין נראות, כמו בסאטירה 5, 176, שם יש מעבר פתאומי מאמביציה לאמונה טפלה, ובסאטירה 6, 37, שם יש חוסר התאמה בהקשר של הדברים.