שמואל קיפניס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הערות שוליים: חלקת ווהלין ב, לצד רעייתו
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה?
שורה 6:
 
=== אסיפת הרבנים בקורוסטן - תרפ"ז ===
הרב קיפניס יזם ואירגן את "הועידה הדתית ב[[קורוסטן]]" של רבני מחוז וואלין ברוסיה שהתקיימה בחודש מרחשון תרפ"ז (26-28 באוקטובר 1926) בבית הכנסת "אוורוטש" בקורוסטון. בוועידה שהתקיימה באישור השלטון הקומוניסטי, ובהשתתפות נציגי השלטון והג.פ.א.ו. השתתפו כשבעים<ref>{{הערה|תמונת המשתתפים התפרסמה ב"תולדות תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית" עמוד צו. ובה נראים 101 משתתפים כולל נציגי השלטון.</ref>}} רבנים ממחוזות קורוסטן, ז'יטומיר, ושפטיבקא, ורבנים "אורחי כבוד" מ[[סנקט פטרבורג|לנינגרד]], [[אודסה]], [[פולטבה]], קיוב, [[מיקולאייב|ניקוליוב]] וערים נוספות. בלט בנאומיו הרב [[שלמה יוסף זווין|שלמה יוסף זוין]] שהיה שותף לניסוח החלטות הועידה.
 
הועידה קיבלה שורת החלטות בקשר לפעילות הרבנים והקהילות, וסדר היום הדתי בתחומים: איחוד הקהילות, כשרות המזון, מקוואות, ייצוג הקהילות לפני השלטון ומגוון נושאים דתיים. הרב קיפניס פעל לקבל את אישור השלטון להחלטות הועידה על בסיס החוקה הסובייטית שקראה ל"הפרדת הדת מהמדינה" והותיר את ניהול ענייני הדת על ידי הרבנים, אך השלטונות לעולם לא אישרו את ההחלטות.<ref>{{הערה|ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק כ: "הועידה הקאראסטענית" עמודים פז-צו. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=45 אסיפת הרבנים בקורוסטן - תרפ"ז], באתר שטורם, מתוך: כפר חב"ד, גיליון 973 ואילך.</ref>}}
 
=== עלייתו לארץ ישראל ===
שורה 15:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[1945]], יזמה התאחדות הרבנים את הקמת [[שיכון הרבנים]] לרבנים שהוגדרו 'פליטים'. הרב קיפניס פעל לרכישת השטח בשכונת [[רוממה]] (כיום רחוב תורה מציון, מאחורי מתחם [[התחנה המרכזית של ירושלים|התחנה המרכזית]], שאז שימש כ[[מושב זקנים]]) והקים עליו את השיכון שבו התגוררו עשרות רבנים יוצאי מדינות שונות באירופה. בירושלים כיהן כרב שכונת בתי הורנשטיין.
 
באותה תקופה הקים את מכון מפעל "[[אוצר הפוסקים]]", בראשות הרבנים הרצוג ומלצר. מטרת המכון הייתה להוציא [[סדרת ספרים]] שתכלול הפניות לכל ספרי ה[[שו"ת|שאלות והתשובות]], ספרי ה[[פסק הלכה|פסק]]ים והספרות התורנית בכללה, שבהם יש התייחסות לכל אחד ואחד מסימני ה[[שולחן ערוך]]. הרעיון היה חלק מפעילות התאחדות הרבנים, מתוך מטרה לספק פרנסה בדרך כבוד לרבנים גדולי התורה שהגיעו מאירופה.<ref>{{הערה|אודות מכון אוצר הפוסקים ראו: אוצר הפוסקים, ירושלים תשי"ד.</ref>}}
 
הרב קיפניס עמד בראשות אוצר הפוסקים עשרות שנים. תחת ניהולו הוצב המכון בשורה הראשונה של המכונים התורניים הנחשבים.