תפילת מנחה של שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אמירת הפסוק "ואני תפלתי": {{תנ"ך|תהילים|סט|יד}}
מ ←‏אמירת הפסוק "ואני תפלתי": {{תנ"ך|תהילים|סט|יג}}
שורה 9:
לאחר מכן אומרים את הפסוק בתהילים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך"{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|סט|יד}}}}. ההקשר של פסוק זה לתפילת מנחה של שבת הובא ב[[מדרש]]{{הערה|מדרש זה אינו נמצא בקובצי המדרש הקדומים. הראשונים שהזכירוהו הם בעל [[מחזור ויטרי]] ור' [[אברהם בן נתן הירחי]] ב[[ספר המנהיג]].}}:
{{ציטוט|תוכן=אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון.|מקור=}}
המדרש מתייחס לפסוק שבא בתהילים לפני הפסוק "ואני תפלתי" והוא הפסוק "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר"{{הערה|[[{{תנ"ך|תהילים]], ס"ט,י"ג|סט|יג}}}}. המדרש רואה את שני הפסוקים כמנוגדים: הפסוק הראשון (פסוק י"ג) מדבר על אומות העולם אשר הם "שותי שכר" אך אינם מתפללים, אבל [[דוד]] בא להתפלל ולהודות לה', ב"עת רצון" כלומר זמן בו התפילות מתקבלות. כפי שהוסבר לעיל, זמן עת רצון הינו זמן תפילת מנחה. הפסוק נאמר דווקא בתפילת מנחה של שבת (ולא של אמצע השבוע) כיוון שעל פי המדרש דוד המלך "אכל, שבע ושמח" לפני שהוא בא להתפלל, דבר שאינו מצוי בימות החול בהם האדם טרוד לפרנסתו ואינו מאריך בסעודתו.
 
ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] נוהגים לומר פסוק זה פעמיים, אך בשאר עדות ישראל אומרים אותו פעם אחת. בעדות ספרדיות רבות אף נהוג שהחזן שר את הפסוק והקהל עונה לו בשירה. בקהילות [[גאורגיה]] נהוג, שהחזן טרם אמירת "ואני תפילתי", מתעטף בטלית, ולאחר מכן מקדים ואומר:" היכון לקראת אלוהיך ישראל", ולאחר מכן אומרים ב' פעמים בנעימה מיוחדת את הפסוק: "ואני תפילתי...". כמו כן, לאחר אמירת [["בריך שמיה"]] , יש הנוהגים בעיקר בקרב קהילות [[מערב]] [[גאורגיה]] להוסיף את תפילת רבי מאיר ז"ל.