ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

[[יהושפט]] שלט על יהודה בשנים [[870 לפנה"ס|870]] עד [[867 לפנה"ס|867]] לפנה"ס כעוצר, ובשנים [[867 לפנה"ס|867]] עד [[846 לפנה"ס|846]] כמלך. '''מקובל''' לראות בו את אחד החשובים והמוצלחים שבמלכי יהודה. ספר מלכים מסכם את המפנה שחל בימי יהושפט ביחסים בין יהודה לישראל במשפט הקצר אך רב המשמעות: " וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (מ{{תנ"אך|מלכים א|כב,|מה|קצר=כן}}). נראה כי יהודה ויתרה על שאיפתה להשתלט על הממלכה המאוחדת והעדיפה יחסי ברית עם ממלכת ישראל, על כל היתרונות הכרוכים בכך. במסגרת פעולותיו ערך יהושפט רפורמה משפטית שכללה הקמת בית-דין עליון בירושלים, המהווה ערכאה עליונה, לשופטים ממלכתיים שהוצבו בכל ערי יהודה הבצורות. בראש בית הדין ישבו שני ממונים עליונים. ישנה כאן הבחנה בין דינים הנכללים בתורת משה, לבין עברות על דבר המלך. השופטים מונו מבין הכהנים, הלויים וראשי בתי האבות ({{תנ"ך|דברי הימים ב|יט}}).