טעינה אלחוטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפתיח: מושגים שונים (מדובר על מטענים וסוללות
←‏רקע: לא צריך להסביר מהתחלה מהי השראה אלקטרומגנטית. יש כבר ערך על זה
שורה 3:
 
==רקע==
בתהליך [[השראה אלקטרומגנטית|ההשראה האלקטרומגנטית]] אפשר להעביר אנרגיה חשמלית דרך תווך [[מבודד]]. לדוגמה, ב[[שנאי]] משתמשים בכך כדי להמיר ביעילות רבה אנרגיה חשמלית ממתח אחד למתח אחר: בשנאי יש שני מעגלים שונים שמופרדים בשכבה מבודדת (אולם קרובים מאוד אחד למשנהו. בראשית [[שנות השבעים של המאה העשרים]] נוצרו לראשונה תגי [[RFID]]{{מקור}}, שהם מעגלים אלקטרוניים שמקבלים את האנרגיה החשמלית להפעלתם באמצעות השראה חשמלית. אולם לתגי RFID יש הספקים נמוכים בהרבה מאילו הנדרשים לטעינה יעילה של סוללה.
בשנת 1826, [[אנדרה מרי אמפר]] פיתח את [[חוק אמפר|חוק האמפר]], המראה ש[[זרם חשמלי]] יוצר [[שדה מגנטי]]. שנת 1831, [[מייקל פאראדיי]] פיתח את [[חוק פאראדיי]], המתאר את הכוח האלקטרומגנטי המועבר דרך מוליך.  בשנת 1862, [[ג'יימס קלרק מקסוול]]  סינתז את החוקים הנ"ל ביחד עם משוואות העוסקות באנרגיה חשמלית, מגנטיות ואופטיקה לכדי מ[[משוואות מקסוול|שוואות מקסוול]]. [[משוואה דיפרנציאלית חלקית|משוואות דיפרנציאליות חלקיות]] אלה מהוות בסיס למדע האלקטרומגנטיות המודרני, הכולל העברת זרם חשמלי באופן אלחוטי.
 
בתהליך העברת אנרגיה חשמלית, באופן אלחוטי, האנרגיה החשמלית מולכת בין סלילי חוטי [[נחושת]],  אשר יוצרת שדה מגנטי. בו-זמנית מתבצעת העברת [[זרם חילופין]], דרך הסליל המשדר, היוצרת תנודות בשדה המגנטי בהתאם לחוק אמפר. שילוב יצירת השדה ביחד עם תנודתיות הזרם מהווים הזרם "המשודר". לאחר מכן, השדה המגנטי העובר דרך הסליל המקבל, יוצר כוח אלקטרו מניע, אשר בתורו מיתרגם לכדי זרם חשמלי בשנית. הרכיב המשדר והרכיב המקבל מהווים יחדיו [[שנאי]].
 
בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהרגלי השימוש במכשירים אלקטרוניים ניידים מבוססי סוללה ניידת, כגון [[טלפון סלולרי|הטלפון הסלולרי]], [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] [[מחשב לוח|וטאבלטים]]. צמיחת השוק יצרה ביקוש לאמצעי טעינה שונים הפותרים הבעיות הנגרמות כתוצאה משימוש "סטנדרטי" במטען חוטי. ביקוש זה, בין היתר, הגביר קצב הפיתוח של טכנולוגיות העברת אנרגיה חשמלית באופן אלחוטי למכשירים ניידים, והוליד חידושים בענף.
 
== שימוש מסחרי ==