רב חסדא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מדרשותיו במוסר ובאגדה: {{תנ"ך|איכה|ג|מ}}
מ ←‏מדרשותיו במוסר ובאגדה: {{תהילים|צד|יב}}
שורה 189:
* רב חסדא אמר: לעולם ישכים אדם ב[[יום שישי|ערב שבת]], לטרוח ולזמן הוצאת שבת להוצאת [[שבת]]. הוא הביא ראיה לכך מ[[פרשת המן]]. זמן לקיטת ה[[מן]], הייתה בשעת [[בוקר]] מוקדמת כמו שנאמר {{ציטוטון|וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|טז|כא}}.}}. על סדר ה[[יום שישי|יום השישי]] נאמר בתורה כי {{ציטוטון|וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ}}, - כלומר: מיד לאחר שיביאו את המן בהשכמה, יכינו אותו לאכילה. ומכאן, שיש להשכים ביום השישי כדי להכין את צורכי שבת{{הערה|1={{בבלי|שבת|קיז|ב}}. [[שמות]] טז, ה.}}.
 
* אמר רבא, ויש אומרים רב חסדא: אם רואה אדם שייסורין באין עליו - [[חשבון נפש|יפשפש במעשיו]], שנאמר "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". פשפש ולא מצא - יתלה ב[[ביטול תורה]], שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו". ואם תלה ולא מצא - בידוע ש[[ייסורים של אהבה|ייסורין של אהבה]] הם, שנאמר: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח"{{הערה|1={{בבלי|ברכות|ה|א}}. {{תנ"ך|איכה|ג|מ}}; [[{{תהילים]] |צד, |יב}}; [[משלי]] ג, יב.}}.
 
* אמר רב חסדא: בדור [[המבול]] לא נגזרה גזרה על [[דגים]] שֶׁבַּ[[ים|יָּם]], שנאמר: "מכל אשר בחרבה מתו", ולא דגים שבים{{הערה|1={{בבלי|זבחים|קיג|ב}}; [[בראשית]] ז, כב.}}.