אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ההגות היהודית והמודעות הסביבתית: {{תנ"ך|מלכים ב|ג|יט|קצר=כן}}
מ ←‏ההגות היהודית והמודעות הסביבתית: {{תנ"ך|בראשית|א|קצר=כן|ללא=ספר}}
שורה 68:
התיקון היהודי לתמונות-האדם מתחיל בכך שהוא כולל את תמונת-האדם-מול-הטבע, כי האדם הוא גם חלק מן הטבע, אין הטבע עומד בפני עצמו, אלא הוא קשור לחיי האנושות אשר חייבת לשמור עליו לטובתה. ויתרה מזאת: האדם היחיד אינו במרכזו של הטבע. גם הוא מחויב לכלל הברואים, אשר הנאתם מן הטבע יש בה משום הכרה בטוב שהעניק הקב"ה למין האנושי להנאתו.
 
לדוגמה בפרקים {{תנ"ך|בראשית|א'|קצר=כן|ללא=ספר}}-ב' ב[[בראשית|ספר בראשית]] מספרים בפשטות נפלאה: האדם מופיע בפרק א' כחלק משרשרת הבריאה, כיצור שנברא במחצית השנייה של יום השישי. אפילו יום מיוחד לא הוקצה לו. הוא שותף ליום השישי עם החיות והבהמות. מאידך, מופיעה באותו פרק {{תנ"ך|בראשית|א'|ללא=ספר}} עצמו יצירת האדם כמאמר חגיגי מיוחד, ("ויאמר א-לוהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו...").
 
כיוון שבא האדם לעולם שהוא יצור מיוחד במינו "בצלם א-לוהים", המקבל ברכה מיוחדת, סגולה מיוחדת, פוטנציאל מיוחד: "...מלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף בשמיים ובכל הרמש הרומש על הארץ". מבחינת סגולתו המיוחדת של האדם כאילו הוא חופשי לעשות בטבע כטוב בעיניו - אך הוא אינו חפשי לגמרי.{{ש}}