אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ההגות היהודית והמודעות הסביבתית: {{תנ"ך|בראשית|א|קצר=כן|ללא=ספר}}
מ ←‏ההגות היהודית והמודעות הסביבתית: {{תנ"ך|בראשית|ב|קצר=כן|ללא=ספר}}
שורה 68:
התיקון היהודי לתמונות-האדם מתחיל בכך שהוא כולל את תמונת-האדם-מול-הטבע, כי האדם הוא גם חלק מן הטבע, אין הטבע עומד בפני עצמו, אלא הוא קשור לחיי האנושות אשר חייבת לשמור עליו לטובתה. ויתרה מזאת: האדם היחיד אינו במרכזו של הטבע. גם הוא מחויב לכלל הברואים, אשר הנאתם מן הטבע יש בה משום הכרה בטוב שהעניק הקב"ה למין האנושי להנאתו.
 
לדוגמה בפרקים {{תנ"ך|בראשית|א|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|בראשית|ב'|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[בראשית|ספר בראשית]] מספרים בפשטות נפלאה: האדם מופיע בפרק א' כחלק משרשרת הבריאה, כיצור שנברא במחצית השנייה של יום השישי. אפילו יום מיוחד לא הוקצה לו. הוא שותף ליום השישי עם החיות והבהמות. מאידך, מופיעה באותו {{תנ"ך|בראשית|א|ללא=ספר}} עצמו יצירת האדם כמאמר חגיגי מיוחד, ("ויאמר א-לוהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו...").
 
כיוון שבא האדם לעולם שהוא יצור מיוחד במינו "בצלם א-לוהים", המקבל ברכה מיוחדת, סגולה מיוחדת, פוטנציאל מיוחד: "...מלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף בשמיים ובכל הרמש הרומש על הארץ". מבחינת סגולתו המיוחדת של האדם כאילו הוא חופשי לעשות בטבע כטוב בעיניו - אך הוא אינו חפשי לגמרי.{{ש}}
זאת נראה ב[[בראשית|ספר בראשית]] בפרק ב'{{תנ"ך|בראשית|ב|ללא=ספר}}: האדם אחראי על מעשיו אלה בפני הישות המוחלטת שמעבר לו (לעבדה ולשמרה... מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלון ממנו...).{{ש}}
וייקח ה' אלוקים את האדם וינחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה", (בראשית ב', פסוק טו').{{ש}}
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי.{{ש}}