ימות המשיח – הבדלי גרסאות

הוגי דעות אחרים, אשר נטו יותר לפשוטם של דברי ה[[נביאים]], חלקו עליו; כך לדוגמה [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] בהשגותיו מצביע על הפסוק "והִשְׁבַּתִּי חיה רעה מן הארץ", כמוכיח שאכן ישתנה טבע העולם - אף על פי שכאמור הדבר נתון כבר במחלוקת התנאים. בדומה לכך גם ה[[רמב"ן]] מצדד בפירוש הנסי יותר, ומסביר בהרחבה את עמדתו:

{{ציטוט|תוכן=והשבתי חיה רעה מן הארץ - על דעת ר' יהודה שאמר 'מעבירן מן העולם' (תו"כ פרק ב א), הוא כפשוטו שלא יבואו חיות רעות בארצם, כי בהיות השבע וברבות הטובה והיות הערים מלאות אדם לא תבאנה חיות ביישוב. ועל דעת רבי שמעון שאמר 'משביתן שלא יזיקו' (שם) יאמר והשבתי רעת החיות מן הארץ. {{ש}}

והנה בבריאתו של עולם נאמר בחיות שנתן להם העשב לאכלה דכתיב (בראשית א ל) 'ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה', ואמר הכתוב 'ויהי כן', כי הוא הטבע אשר הושם בהם לעד, ואחר כך למדו הטרף מפני החטא הממית כאשר פירשתי. וכשהותר שחיטת בעלי החיים לבני נח אחרי המבול והזהיר על האדם (שם {{הבהרה|איפה זה שם?}} ט ה) 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וגו' את נפש האדם', ולא נפש חיה מיד חיה בחברתה, נשארו על מנהגם לטרוף; ובהיות ארץ ישראל על השלמות, תשבת רעת מנהגם ויעמדו על הטבע הראשון אשר הושם בהם בעת יצירתם, וכבר הזכרתי מזה ב[[פרשת נח|סדר תולדות נח]] (בראשית ט ו).{{ש}}

ועל כן אמר הכתוב על ימי הגואל היוצא מגזע [[ישי]], שישוב ה[[שלום]] בעולם ויחדל הטרף ורעת הבהמה וכל הרמש כאשר היה בטבעם מתחילה, והכוונה הייתה בו על [[חזקיהו]], שביקש הקב"ה לעשותו משיח (סנהדרין צד), ולא עלתה זכותם לכך, ויהיה המעשה על המשיח העתיד לבא.|מקור=רמב"ן על ויקרא כו, ו|מרכאות=כן}}